פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחת עשרה בחומש דברים. פרשה זו היא היחידה בתורה שאיננה נקראת בשבת, אלא היא מהווה את הקריאה לשמחת תורה, בסיום המחזור השנתי של הקריאה בתורה על-פי מנהג בבל, שהוא המנהג הקיים בימינו.
בחלק הראשון מתוארות הברכות שמברך משה את שבטי ישראל, רובן מתמקדות באופי בני השבט או בנחלתו.
בחלק השני מתוארת עלייתו של משה רבנו להר נבו, ראייתו מרחוק את הארץ ומותו. בני ישראל מתאבלים על משה ומאשררים את בחירת יהושע כמחליפו. הפרשה והתורה מסתיימות בדברי שבח על משה וגדולתו מכל הנביאים שיבואו אחריו.
המנהג בשמחת תורה: ככלל העליות לתורה בפרשה זו כוללות את כל באי ובאות בית הכנסת ועל כן חוזרים על קריאת הפרשה מספר פעמים. בין השאר ישנה עלייה מיוחדת לתורה לכל הילדים הנמצאים בבית הכנסת. העלייה האחרונה, עליית חתן/כלת תורה, ובה נקראים הפסוקים האחרונים בתורה. מיד לאחריה – עליית כלת/חתן בראשית, בה נקראים הפסוקים הראשונים בתורה מספר בראשית.
חזק חזק ונתחזק
דרשות לפרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת וזאת הברכה
