ספר דברים החמישי והאחרון בחומשים. הספר מכונה גם משנה תורה, משום שהוא חוזר על רבים מסיפורי הנדודים במדבר ורבות ממצוות התורה שמצאנו בחומשים הקודמים. גם בתרגומי הספר לשפות השונות מודגש רעיון החזרה על חוקי החומשים הקודמים. Deuteronomium פירושו חוק שני. על פי המסורת הספר כולו הוא נאומו האחרון של משה, הנאמר בערבות מואב, טרם העברת ההנהגה ליהושע, מותו על הר נבו וההכנות לקראת הכניסה לארץ. על פי המחקר הספר נכתב מאוחר יותר, כנראה בימי מנשה מלך יהודה. העדות לכך היא הנאמר במקרא (מלכים ב, כ"ב 8) אודות מציאת הספר בתחילת מלכות יאשיהו: וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל… סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה'…
פרשת דברים היא הפרשה הראשונה בחומש דברים, המסורת ייחדה את השבת שלפני תשעה באב, המכונה שבת חזון על שום הפטרתה, לקריאת פרשה זו. פסוק י"ב בפרק א', המכיל את המילה איכה, נקרא בטעמי מגילת איכה. כך גם הפסוק בהפטרה המכיל את אותה מילה.
בפרשה סוקר משה את מינוים של נשיאי השבטים והשופטים, מתייחס לחטא המרגלים והעונש בעקבותיו, מדבר על היחס לעמים קרובי המשפחה אדום, מואב ועמון, המלחמות עם מלכי האמורי סיחון ועוג ואת הבקשה של שבטי ראובן, גד וחצי המנשה להתנחל בעבר הירדן מזרחה.
דרשות לפרשת דברים
פרשת דברים עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת דברים
