פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בספר ויקרא. כנזכר הפרשה נקראת בשנים פשוטות במחובר לקודמתה, אחרי מות ולבדה בשנים מעוברות. כהמשך לנאמר בפרשה הקודמת, פרשת קדושים מצווה: "קדושים תהיו כי קדוש אני…". תחילתה של הפרשה בפירוט הפעולות המייחדות עם קדוש: אזכור שמירת השבת, זבח נכון, דאגה לחלש בחברה חקלאית, ציוויים בין אדם לחברו והפסוק החשוב: …ואהבת לרעך כמוך, אני ה'. בהמשך אנו פוגשים את מצוות הנטיעה, מצוות חברתיות נוספות. פרשייה נוספת עוסקת ביחס אל הגר. סופה של הפרשה מתייחס אל מעשים אסורים הנחשבים כחוקת הגויים. הפסוק לפני האחרון בפרשה חוזר על הדרישה: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי."
שבת