פרשת כִּי תִשָּׂא היא הפרשה התשיעית בספר שמות. רוב הפרשה עדין עוסק במשכן ותפקודו. ששת הפסוקים הראשונים בפרשה נקראים פעמים במשך השנה. בפעם הראשונה בקריאת פרשת השבוע כסדרה ובפעם השנייה בשבת שלפני ראש חודש אדר או בראש חודש אדר עצמו. ענינה של פרשייה זו בתרומת מחצית השקל אשר הייתה מיועדת לשיפוץ השנתי של אוהל מועד ואחר כך של המקדש כהכנה לקראת חג הפסח, הרגל הראשון. הפרשה ממשיכה בהנחיות לבניית כיור הנחושת לרחצת הכוהנים לפני תחילת עבודתם, דרכי הכנת שמן משחת הקודש לקדש את המשכן ואת כוהניו. תיאור הכנת הקטורת ומינוי בצלאל ואהליאב כאומנים שיכינו את כל חפצי המשכן. כיחידת ביניים לפני הסיפור הבא מופיע שוב הציווי לשמור את יום השבת.
הסיפור השני בפרשה הוא סיפור מעשה העגל ניפוץ לוחות הברית על ידי משה היורד מהר האלוהים. הפרשה מסתיימת כשמשה שב להר כדי לפסל את לוחות הברית השניים. עם שובו אנו קוראים כי עור פניו של משה קורן ולכן הוא שם מסווה על פניו. אי ההבנה של עמי אירופה בימי הביניים למשמעות הכתוב הביא את הפסל מיכאל אנג'לו לפסל את משה כבעל קרניים. על פי ספר החינוך יש בפרשה זו שש מצוות הקשורות כולן למשכן, כולן אינן נוהגות בימינו.
דרשות לפרשת כי-תשא
פרשת כי-תשא עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת כי-תשא
