פרשת נצבים היא הפרשה השמינית בחומש דברים. הפרשה נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה והיא פותחת את סדרת ארבע הפרשות הקצרות ביותר: נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה.
לאחר שבפרשת כי תבוא הוזכרו הברכות והקללות, פרשת נצבים ממשיכה את רעיון הברית וחידושה בין האל ועם ישראל. ברית זו מחייבת את העם כיחידה אחת וכלולים בו כולם לתמיד: וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם….
שוב נזכרות הקללות לעם אם יחטאו. בהמשך אנו קוראים על דרך התשובה וקיבוץ נדחי העם אם יחזרו לקיים את מצוות ה' ואת הבחירה הניתנת להם לבחור בין חיים וטוב לבין מוות ורע. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה…. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
דרשות לפרשת נצבים
פרשת נצבים עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת נצבים
