שבת נוח - חידוש הברית

"זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (נח ט' יב')

שבת נוח

"לכל אדם, וגם לכל דור, יש את פרשת השבוע שלו. פרשה שהופכת לסיפור חייו, ברמות העמוקות ביותר. ואני חושש מאד, שהפרשה של הדור שלנו היא פרשת נֹחַ"

ההרב ארתור יצחק גרין

פרשת נח תמיד נראתה לנו פרשה מיתית, המספרת סיפור עתיק על ימים בהם העולם כמעט נכחד והנה הוא ניצל על ידי האל שנזכר במידת החסד וריחם על יצוריו אשר ברא. סיפורים מיתיים שכאלה נמצאו גם בתרבויות אחרות, בבליות ועוד וכמיתוסים לאו דווקא נראה היה שהם פוגשים את המציאות האנושית היומיומית.

אולם בשנים האחרונות, סיפור המבול מקבל משמעות הרבה יותר רלוונטיות לאור התמונות הקשות של המסות הקרחונים, הצפות האיים, שינוי האקלים שכולנו חווים. וכבר לא בטוח שאנו מדברים רק על סיפור עתיק, ולא על מציאות עתידית. ואם עד עתה נקודת המפגש שלנו עם הפרשה הייתה בניית תיבה עם הילדים שלנו בגן, הגיע הזמן לקריאה שונה בפרשה.
פרשת נח היא קריאה להתעוררות, ללקיחת אחריות יותר מקיפה יותר ומחויבת ויותר עמוקה לקשר שבין אדם ואדמה, ביננו לבין העולם. ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא קל להתעורר בזמן. אל מול פחד וסכנה יש לנו נטייה להתעלם ולהדחיק או לכעוס ולהאשים. אבל דווקא מה שנדרש הוא לפתוח את הלב, להרגיש את הקשר העמוק שלנו עם הטבע ועם אנשים שרחוקים מאיתנו, ומתוך קשר ואהבה לשנות את חיינו, לשנות הרגלים, לדאוג לסביבה ממקום הורי, חברי, קהילתי, אמיתי.


רבות מקהילות התנועה מקדישות את שבת נוח ליהדות ואקולוגיה, והרבנים והרבות יישאו דרשות המקשרות בין פרשת נח ובין איכות הסביבה. אני גאים להציג בפניהם דרשות נבחרות יחד עם לקט חומרים ודרשות שאסף הארגון טבע עברי על הקשר בין יהדות ואיכות סביבה:


הרב אור זוהר: טכנולוגיה ,מוסר, ונפש האדם:

"כמה מתסכל להיווכח שגם היום, התפתחות טכנולוגית שאינה מלווה בהתפתחות מוסרית ורוחנית עלולה לגרום לנזק לא פחות מתועלת. כיצד קורה שדווקא בעידן של שפע, ישנם אנשים רעבים, ופערים חברתיים רק הולכים וגדלים? מדוע הטכנולוגיה שהייתה אמורה לייצר לאנושות יותר פנאי, רק הופכת את חיינו ליותר לחוצים ועסוקים?"

הרבה אפרת רותם: על הנביאה גרטה,ועל התארגנויות סביבתיות מרגשות :

רוב הרגשות שאני חווה ומרגישה מאחרים בנוגע למשבר האקלים אלו רגשות ייאוש, אדישות, תחושת נאכל-ונשתה-כי-מחר-נמות, כמובן כעס על הבזבוז, פחד וחוסר אונים. אני רוצה להציע דרך אחרת לגייס את כוחותינו על מנת לפעול. אני רוצה להציע לנו את רגש הפליאה, ההתפלאות, ההתפעמות. את היכולת להבחין בפלא.

הרבה דליה מרקס על מים
"וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (עמוס ה, 24). כיצד נוכל להסביר את העובדה, שכיום ליותר ממיליארד בני אדם אין גישה למי שתיה ראויים, ואיך זה קורה בתקופתנו המודרנית כשמיליונים מתים מדי שנה ממחלות הקשורות במים ובהעדרם, וזאת בעוד שבמדינות העשירות מבזבזים בני אדם מאות ליטרים בכל יום על ג'קוזי, אמבטיות פאר ועל פינוקי סרק.

דילוג לתוכן