ב – 10 בדצמבר 1948 התקבלה באו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם, ומאז מצוין ה – 10 בדצמבר כיום זכויות האדם ברחבי העולם. ההכרזה פותחת בהצהרה כי כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם ומפרטת בשלושים סעיפים את זכויות האדם, ביניהן הזכות לחיים, חירות ובטחון אישי, איסור על עבדות ועל עינויים או עונשים אכזריים, חופש הביטוי, הדת והאמונה. אולם אם נלך אל המקורות היהודים נראה שכבר מראשית סיפור הבריאה הונחה התשתית לכבוד האדם וחירותו.
הרב יונתן זקס כותב בפירושו לצלם אלוהים כך:
"השאלה שספר בראשית מבקש לענות עליה איננה "איך נוצר העולם?" אלא "איך אם כן ראוי שנחיה?". זהו שינוי הפרדיגמה המשמעותי ביותר שהתורה מחוללת. העולם שאלוהים ברא ושאנחנו מיישבים אינו סובב סביב כוח ושליטה אלא סביב האבחנה בין טוב ורע. לראשונה, הדת נעשתה אתית. אלוהים מתעניין בצדק, ברחמים, בנאמנות, בחסד, בכבודו של הפרט וקדושת החיים.
וזה הקשר מאוד חיוני וחשוב להבנת הרעיון שאלוהים ברא את האדם בצלמו וכדמותו."
בריאת האדם בצלם אלוהים בשילוב הציווים השונים בתורה : אהבת הרע, אהבת הגר, רדיפת הצדק, האיסור על שוחד ומרמה, האיסור על ריבית ועוד ועוד היוו בסיס רעיוני מעשי לכינון חברה המבוססת על ערכי השוויון והצדק, ערכי חירות וכבוד.
הם גם היוו את הבסיס בסיס לציוויליזציה המערבית, ולדגש הייחודי שהיא שמה על חירות ושוויון. הוא העומד מאחורי הכרזת העצמאות האמריקנית, והוא עומד מאחורי הפסקה החשובה במגילת העצמאות העוסקת בחירות ושוויון לכל תושבי הארץ שהניחה את התשתית לחוקי היסוד השומרים על כבוד האדם וחירותו.
אולם אם כל זה,היגדים מהפכניים אינם קסם הפועל בן לילה. בני האדם זקוקים לזמן רב כדי להשתנות. המציאות הישראלית והעולמית מראה לנו שיותר מתמיד יש לחקוק מילים אלו על הלב, על פתחי הבתים ובעיקר להפוך אותן למצפן מוסרי שיכוון את כל מעשנו. עלינו להירתם ולעמול לייצר חברה בה כל אדם זוכה לחיים של כבוד, של חירות, של שוויון, חברה הזוכרת שכל אדם נברא בצלם.
אנו בתנועה הרפורמית ובמרכז הרפורמי לדת ומדינה פועלים כל יום למען חברה שכזאת. מוזמנים לקרוא על דוגמאות של העשייה שלנו כאן >>
תפילות לשבת זכויות האדם
ברכת יוצר האדם- לכבוד יום זכויות האדם ולכל יום – הרב עודד מזור
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ,
זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם.
ללמדנו שֶׁכָּל נֶפֶשׁ היא כעוֹלָם מָלֵא
וכל נשמה היא נֵר אלוהי,
מקור אֶחָד לְכֻלָּנוּ, אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ,
אֵין פרצופינו דומים זֶה לָזֶה
וְאֵין דעותינו דומות זֶה לָזֶה,
וְכָל אַחַת וְאֶחָד נבראו בְּחוֹתָמוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם:
הנרות הללו:
הנרות הללו אנחנו מדליקים, כי נר ה' נשמת אדם.
הנרות הללו שווים בגובהם כי אדם הוא אדם. וכל ימי חיינו קודש הם, ואין לנו רשות לפגוע בם, אלא להוקירם ולשומרם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך.
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לְבוֹרֵא הַכֹּל – הרב דן פרת
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לְבוֹרֵא הַכֹּל
שֶׁנָּתַן חֶלְקֵנוּ בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
לְהוֹדוֹת עַל שֶׁאָנוּ בְנֵי אָדָם
זְרוֹעוֹת לְחַבֵּק מְלֹא יְפִי הָעוֹלָם:
אָנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה
שֶׁלִּמֵּד לִבֵּנוּ לִבְחוֹן
רַעַד נֵר נִשְׁמָתֵנוּ
בִּשְׁאוֹן הֶהָמוֹן:
שְׂפָתֵינוּ נִפְתָּחוֹת לְמִלִּים שֶׁל תּוֹרָה
כָּל עַצְמוֹתֵינוּ אוֹמְרוֹת מִי כָמוֹךָ
מַצִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ
"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ":
וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים
עַל הַמַּתָּנָה הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת חַיִּים
וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים בְּיָדֵינוּ אֵלֶּה לִפְתּוֹחַ דְּרָכִים
שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ אִם בְּחֶסֶד נִבְחָר: ללֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ , דַּרְכֵי הָאֱלֹהִים:
עַל כֵּן נְקַוֶּה שֶׁתִּתְגַּלֵּה בָנוּ רוּחַ הַנְּדִיבוּת, הָאַהֲבָה וּרְדִיפַת הַצֶּדֶק – רוּחֲךָ בְתוֹכֵנוּ. אֵין אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלֶיךָ, יהוה אֱלֹהֵינוּ, לְמַתְּנוֹת חִנָּם, וְאָנוּ נְכוֹנִים לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמֵנוּ מֵרֶגַע זְרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה, תַּחַת יְרִיעַת כּוֹכְבֵי לַיִל כְּדֵי לַחְצוֹב אֶת נִצּוֹץ הַחֶסֶד, הַשָּׁלוֹם וְהָאֱמֶת מִתּוֹכֵנוּ – אַתָּה, הֶחָבוּי בְּתוֹכֵנוּ. וּבְאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר לַעֲשׂוֹת לִגְאֻלַּת הָעוֹלָם מִזַּעַם וּמִדְּוַי, לִפְדּוֹתֵנוּ מִזַּעַם וּמִדְּוַי. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּבֹא חֲזוֹן נְבִיאֶיךָ: "וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה: וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם: לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי" (ישעיה סה, יט-כד)
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה ב, ד)
וְנֶאֱמַר: "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" – בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה לִבֵּנוּ עִם יהוה אֶחָד, עַם יהוה אֶחָד