פרשת בְּרֵאשִׁית היא הפרשה הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. בפרשה מתוארת בריאת העולם בששת ימי המעשה כולל בריאת האדם, זכר ונקבה, ואת רעיון השבת כיום מנוחה ביום השביעי. בהמשך מסופר הסיפור השני של יצירת האדם ויצירת האישה מצלע, סיפור גן העדן גירוש אדם וחוה ממנו הולדת קין והבל והרצח הראשון. לאחר מכן קורות בני האדם עד המבול. פרשת בראשית ופרשת נח שאחריה, הן שתי הפרשות היחידות בתורה, העוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את יצירתו של עם ישראל. הפרשנות המסורתית מתמודדת עם השאלה: מה משמעות הסיפור הזה בתולדות עם ישראל ומדוע בו נפתחת התורה. רש"י פותר זאת באומרו, בשמו של ר' יצחק: מכאן אנו לומדים שה' ברא את העולם, חלקו לעמים השונים ולו הזכות לתת לעם ולקחת מעם כמו במקרה של ארץ כנען שניתנה קודם לכנענים ואחר כך לבני ישראל. את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העלייה הראשונה בפרשה נקראת גם בשמחת תורה, מיד עם השלמת סבב הקריאה בתורה ל"כלת תורה/חתן תורה "בסוף ספר דברים. העולים לקריאה זו בשמחת תורה מכונה "חתן בראשית/כלת בראשית".
דרשות לפרשת בראשית
פרשת בראשית עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת בראשית
