פרשת האזינו היא הפרשה העשירית בחומש דברים. הפרשה ממשיכה את פרשות סיום התורה והתקרבות הסתלקותו של משה רבנו. רובה של הפרשה היא השירה שתפקידה להעיד ולהזכיר לעם ישראל מה יקרה איתו בעתיד. השירה מתארת את ימי ההתנחלות, החטא, הגלות והגאולה.
בסוף השירה עוד שני קטעים קצרים: בראשון מזהיר משה שוב את העם לקיים את דברי התורה. בקטע השני מצווה משה לעלות להר נבו, לראות מרחוק את הארץ המובטחת ולמות שם.