פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. משום שבפרשה מופיעה גם "שירת הים" מכונה השבת גם "שבת שירה". אלוהים גורם לעם להאריך את הדרך לכנען מחשש פן מלחמה עתידית עם תושבי הארץ תגרום להם לסוב ולחזור למצריים. גם הפעם מתחרט פרעה ומבקש לשוב ולשעבד את בני ישראל המתכנסים על חוף ים סוף. העם חושש ומשה מעביר את החשש לה'. בעקבות פקודת ה' מתחיל העם במסעו, הים נחצה והעם עובר בו. לאחר המעבר שר משה את שירת הים ומרים מצטרפת, יחד עם הנשים בשירה ובריקודים. בני ישראל מתחילים לנדוד במדבר מים מרים מומתקים לרווחת העם. מן יורד מן השמים ומשביע את העבדים המשוחררים. מצוות השבת במהדורתה הראשונה מופיעה: יש לשבות ביום השבת. על פי ספר החינוך זו המצווה היחידה בפרשת בשלח. בסוף הפרשה אנו פוגשים את האויב הראשון של עם ישראל. עמלק נלחם בישראל ומובס ומקבל מעמד כאויב הגרוע ביותר של העם לדורות.
דרשות לפרשת בשלח
פרשת בשלח עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת בשלח
