פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בחומש דברים. פרשה זו מכונה פרשת התוכחה הגדולה, זאת משום הברכות והקללות שיבואו על העם בכפוף למעשיו או מחדליו.
הפרשה מתחילה בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה טרם עלייתו להר נבו. כאן אנו פוגשים שתי מצוות אותן יש לקיים על ידי אמירת דברים: מצוות מקרא ביכורים ומצוות ווידוי מעשרות. בהמשך מוזכרים הברית בין ה' והעם, תיאור מפורט של הקמת מזבח על הר עיבל ומעמד הברכה והקללה על הרי גריזים ועיבל: מחצית העם יעמדו על הר אחד והמחצית השנייה על ההר השני. בתווך יעמדו שבט לוי וארון הברית. תוקרא רשימה ארוכה של קללות, כל אחת פותחת במילה ארור. העם שומע ומאשר כל אחת מהן באמירת אמן. לאחר מכן תוקרא רשימה של ברכות שיבואו על העם אם יקיימו את דברי הברית.
לקראת סיום הפרשה מופיעה רשימת קללות נוספת, שיחולו על העם במידה לא ישמע בקול ה'.
הפרשה מסתיימת בתמצית ההיסטוריה שעבר עם ישראל מאז יצא ממצריים, דרך ההליכה במדבר וכיבוש עבר הירדן.
דרשות לפרשת כי תבוא
פרשת כי תבוא עם ילדים
דרשה עם שיר לפרשת כי תבוא
