פרשת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. הפרשה פותחת את קובץ הסיפורים סביב יוסף ואחיו המשתרע על גבי הפרשות הבאות בהם בא לידי סיכום כלל את סיפורי יעקב ומשפחתו וספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים. ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם.
כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר. בפרק ל"ז אנו קוראים על יחסי הכעס של האחים אל יוסף בגלל חלומותיו ופשרם. על ההזדמנות הנופלת לידי האחים, בהיותם רחוקים ממאהל המשפחה, לנקום ביוסף ולמכור אותו לעבדות ועל הבשורה השקרית על מותו. פרק ל"ח מספר את סיפור תמר, אשת בני יעקב, והולדת פרץ וזרח מיהודה, אבותיהם הקדומים של שבט יהודה. פרק ל"ט מלמד אותנו את ראשית עלילותיו של יוסף במצרים עד שהוא מגיע, על לא עוול בכפו, לבית הסוהר. סופה של הפרשה הוא פרק מ' מספר לנו על פגישת יוסף עם שר המשקים ושר האופים בבית הסוהר ופתרון חלומות השרים על ידי יוסף.