פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. הפרשה בכללה עוסקת בימי חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף. עיקר הפרשה הוא הברכות אותן מברך יעקב טרם מותו. ראשונים מבורכים בני יוסף האחים מנשה ואפרים אשר בעתיד יחשבו כבני יעקב ואבות שבטי מנשה ואפרים. אחריהם מבורכים, חלקם מקוללים, שאר בני יעקב. יהודה ויוסף הם המבורכים העיקריים ויש בכך עדות לעריכה מאוחרת של הספר כאשר ממלכות יהודה וישראל היו כבר עובדה מוגמרת. יעקב נפטר ומובא לקבורה במערת המכפלה יחד עם אבותיו ואמותיו אברהם ושרה, יצחק ורבקה ועל יד קברה של אשתו לאה. הפסוקים האחרונים של הפרשה מספרים על מותו בגיל מאה ועשר שנים של יוסף.
בשבת ויחי מסיימים את קריאת התורה של ספר בראשית וקוראים בסיום הקריאה: חזק חזק ונתחזק.