פרשת מסעי היא הפרשה העשירית בספר במדבר, זו הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור מסעות בני ישראל מאז צאתם ממצרים ועד לחנייה האחרונה על הירדן בערבות מואב. ה' מנחה את משה להסביר לעם כי עם מעבר הירדן יש לחסל את עבודת האלילים כחלק מתהליך כיבוש הארץ. בהמשך מתוארת מפת הארץ המובטחת מדרום לצפון ממזרח למערב. לקראת תהליך ההתנחלות מוזכרים הנשיאים אשר יובילו את שבטיהם בכיבוש הארץ. בהמשך מוזכרים ערי שבט לוי, להם אין נחלה שבטית אחת, המפוזרים ברחבי הארץ, וכן ערי המקלט המיועדות להורג נפש בשגגה. בפרשיה זו משולבים גם הדינים הקשורים בהריגה שלא בכוונה. הפרשה וחומש במדבר מסתיימים בסוף סיפור בנות צלפחד. נציגי שבט מנשה חוששים שהבנות יתחתנו עם גברים שאינם מבני מנשה ונחלת השבט תפגע. משה מבין את בעייתם וקובע כי בת יורשת חייבת להינשא עם בן שבטה. חזק חזק ונתחזק.
שבת