להאזין לשקט המדברי

ההפטרה נבחרה בשל הקשר למפקד המופיע בפרשה ובהפטרה. מפטירים: הושע ב' 3-1 + 25-16. ההפטרה המסורתית: הושע ב' 22-1. ****** הפרשה הפותחת את חומש במדבר עוסקת בחלוקה לשבטים, בתפקיד שיש לכל שבט ושבט והנשיא שלה ואפילו במיקום של כל שבט סביב ארון הברית. כל אחד יודע מה המקום שלו, מה תפקידו, איפה הוא עומד ואיך […]

18/05/2023
הרבה ליאורה אזרחי ורד

ההפטרה נבחרה בשל הקשר למפקד המופיע בפרשה ובהפטרה. מפטירים: הושע ב' 3-1 + 25-16.

ההפטרה המסורתית: הושע ב' 22-1.

******

הפרשה הפותחת את חומש במדבר עוסקת בחלוקה לשבטים, בתפקיד שיש לכל שבט ושבט והנשיא שלה ואפילו במיקום של כל שבט סביב ארון הברית. כל אחד יודע מה המקום שלו, מה תפקידו, איפה הוא עומד ואיך הם יצעדו במדבר. כדי לשמור על סדר כזה יש צורך בנאמנות רבה, לסמוך על כל אחד שהוא יהיה מוכן לעשות את תפקידו. זה מעט משעשע לחשוב על הסדר והארגון המופתי של תחילת ספר במדבר בהתחשב בכאוס החברתי שישרור שוב ושוב במהלך הספר הזה. העם היהודי כנראה אף פעם לא היה כי טוב בלקבל הוראות מלמעלה וללכת בטור יפה ומסודר.

הבחירה לקרוא את ההפטרה מספר הושע בהתאמה לפרשת במדבר היא מעניינת. הושע מתנבא על רגע שבו יש משבר אמון חמור בין עם ישראל לבין אלוהים.

אם בתחילת חומש במדבר אלוהים חשב שהכל הולך כפי שהוא רוצה והוא סומך על העם (ואכן הוא יתבדה מאוד בהמשך), הרי שההפטרה היא הרגע שבו האמון לא רק הופר, אלא התרסק לרסיסים ואלוהים שואל- איך, איך עשית לי את זה עם ישראל?

וְֽ֠הָיָ֠ה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָ֠ה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃ (הושע ב' 1)

אלוהים חש שבני ישראל כבר לא העם שלו. בהמשך הנביא אף ישתמש בשפה קשה מאוד, וידמה את עם ישראל לאישה נואפת, שבגדה בבעלה.

כיצד בכל זאת עם ישראל ואלוהים יוכלו לחדש את הברית בינם אחרי הבגידה הקשה: לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל לִבָּֽהּ׃ ( שם ב' 16)

אם ילכו שניהם למדבר, למקום נקי ונטול פיתויים, ציפיות, הסחות דעת, אולי אולי משהו יוכל להתחדש. אלוהים ישכח את הבגידה, עם ישראל יתאהב מחדש.

אנחנו יודעים שיש משמעות עמוקה לחוויית המדבר. במדבר השקט משתרר, תנאי מזג האוויר מחייבים ריכוז ותשומת לב והריחוק מיישוב, טכנולוגיה ותרבות מאפשרת חשיבה מחדש. אז והיום.

אלוהים ועם ישראל כותבים ברית מחודשת. ועכשיו, זה ברית יותר שוויונית. לא עוד "בעלי" כי אם "אישי":

וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְהָיָ֤ה בַיּוֹם הַהוּא֙ נְאֻם ה' תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹא תִקְרְאִי לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי׃ (שם, שם 18-17)

מערכת היחסים בין אלוהים לעמו ויתרה מכן, בין בני אדם, בין איש לאישה ובין אישה לאיש, לא יכולים להיות היררכיים. שפת הנאמנות היא שפה של בחירה ושפה של שוויון. אחרת מדובר בבעלות.

הברית המחודשת נחתמת בהבטחה לנאמנות ואירוסין מתוך צדק ומשפט: וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃ וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת ה'׃ (שם, שם 22-21)

בחירה, רצון, צדק, משפט, חסד, רחמים, אמונה, אלו יהיו הבסיס לברית המחודשת שנכרתה במדבר, אליבא דספר הושע. לא בכדי רבים משלבים פסוקים אלו בטקסי ברית נישואין וחופות.

ומה אנחנו יכולים ויכולות ללמוד מהברית המחודשת שנכרתה במדבר?

כמו עם ישראל ואלוהים, כולנו יכולים להיקלע למשבר בזוגיות. בין אם בזוגיות רומנטית, בקשרי עבודה, בקשרי משפחה.

מה נוכל לעשות כאשר יש חשדנות, הרגשה של בגידה, תסכול, כעס, כאב אחד מהשני?

אולי להדמים את המדבר, להדמים את הקולות ולנסות לשמוע אחד את השני שוב. אולי אז נצליח לחדש את הברית.

כפי שכתבה אהובה עוזרי בשירה קול קורא לי במדבר

קול קורא לי במדבר

ואני בדד

עיני אני אשא

אליך בתפילה

אלה ישראל

אליך זועקים

ואני במדבר

את נשמתי מוציא

רחום וחנון

עושה נפלאות

אנא אלוהי

שלחני אל עמי

שליו ומן הם אכלו

ובשממה תעו

אנא אלוהי

שלחני אל עמי

נרד למדבר, נשתחרר מהכבלים, מהמשימות, מהציפיות וההצפה. ננסה להאזין לקולות המדבר ולקול הפנימי, האלוהי. ננסה לחדש את הברית- עם עצמנו, עם אחרים ואחרות, עם אלוהים.

כי הרי מה המדבר יכול לתת לנו?

כמאמר המדרש: "אמר הב"ה (ברוך הוא) – אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ, מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה; אלא, אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן, ושותין מי הבאר, והתורה נבללת בגופן. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר – לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין (שווים=דומים) להם אוכלי תרומה" (מכילתא "בשלח", מסכתא "ויהי").

אנו יוצאים עכשיו למסע במדבר. כפי שאנחנו קוראים כל שנה את התורה, ובכל שנה אנו זוכים לצאת שוב אל ארץ כנען, להיות שוב במצרים, שוב בהר סיני, שוב להיכנס לארץ המובטחת, אז עכשיו אנחנו נכנסים ונכנסות שוב למדבר.

האם נצליח להקשיב לשקט ולחדש את הברית?

שבת שלום

דילוג לתוכן