זמר לשבת: פרשת משפטים

בין השאר נזכר גם החוק הבא:

וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה:

אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּלוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת:

שמות כ"ב

החוק הזה מזכיר חוק אחר שמופיע בספר דברים, ולפיו אדם שאנס בתולה חייב לשאת אותה לאשה:

תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו:

דברים כ"ב

מדובר בשני מקרים שונים–המקרה שמובא בספר דברים 0הוא בבירור מקרה של אונס, התורה מתארת את מעשהו של הגבר כעינוי של האשה. במקרה שמופיע בפרשתנו, לעומת זאת,משתמע כי מדובר ביחסים בהסכמה, אולי אם מרכיב מסוים של ערמה, פיתוי. הפתרון של דיני התורה לשני המקרים אחד הוא–נישואין של הגבר לאשה והסדרת מערכת היחסים שסטתה מן המקובל בתוך המסגרות המותרות.

השבוע נחשף הקהל הרחב בארץ לסרט שמספר את סיפורה של לינור אברג'יל ושל נשים נוספות שנאנסו על ידי הפושע המסוכן שלמה נור. אברג'יל עמדה באומץ מעורר הערצה ולקחה על עצמה שליחות בעלת חשיבות יוצאת דופן. זאת לא היא, קרבן האונס, שצריכה להסתתר ולהתבייש, אין בה ובנאנסות האחרות אשמה על הטראומה האיומה שעברו, ואין סיבה שהן תמשכנה לשתוק. שנים אחרי התרחשות הפשעים, הכאב עדיין ניכר בדברי הקרבנות, החיים לא באמת שבו למסלולם וכנראה לא ישובו אליו לעולם, ועל הרקע הזה החוק המקראי של נישואי האנס לקרבן נשמע מזעזע.לא זו בלבד שהאשה הייתה קרבן לאלימות ולהשפלה, היא גם תצטרך לבלות את שארית חייה עם מי שפגע בה.

הפרשנים המקלים יאמרו שבנסיבות החיים ההן מדובר בטובת האשה–הנאנסת לא תוכל להינשא לאחר ותיוותר בלי שום אפשרות להתפרנס. המחמירים יאמרו מנגד שמדובר בעניין כלכלי גרידא -האשה בימי קדם עברה מידי אביה לידי בעלה כסחורה העוברת לסוחר. מרגע שהיא נאנסה, ערכה בשוק ירד, הסחורה נפגמה ולא נגרם נזק בלתי הפיך. על האנס לפצות אותו על הנזק הזה, והנישואין שיש בהם התחייבות כלכלית משמעותית של הגבר יהיו בבחינת קנס מרתיע נגד פושעים.

בפרשה שלנו, המצב, כאמור שונה. מדובר ברווקה שפותתה ליחסים עם גבר ונשאלת השאלה מדוע גם כאן הוא חייב לשאת אותה לאשה. הפרשן דון יצחק אברבנאל מסביר כי הדין מראשיתו בא להוסיף על האיסור "לא תנאף" שמופיע בין עשרת הדברות בפרשה הקודמת. הניאוף הוא קשר עם אשה נשואה, חטא חמור במיוחד, צאצאים שנולדים מחטא כזה הם בבחינת ממזרים שאינם יכולים להשתלב בקהל ישראל. הפרשה שלנו מרחיבה את "לא תנאף" ומוסיפה שגם קשר עם אשה פנויה הוא אסור. המשך הפרשנות של אברבנאל הוא מעניין במיוחד ונראה כאילו נלקח מטורי החדשות של ימינו העוסקים בפרשות של הטרדה או קשרים בין אנשים שיש ביניהם יחסי מרות:

כי על הרוב אין אדם מפתה נערה בתולה הראויה כפי כבודו להינשא לה,כי אם היה כן,היה שואל אותה לנישואין.אבל הנכבדים בעיניהם,בראותם את בנות האדם כי טובות הנה,ויתאוו להן ויפתו אותן לשכב עמהן,ויידרו להן נדרים ללקחם לנשים,ובזה תתרצה הנערה הבתולה כדי להינשא לאיש נכבד,והוא לא כן יחשוב,ולבבו לא כן ידמה,אלא למלאות בה תאוותו ולעזבה,ולהתפאר עם זה אצל הבחורים!עלכן ציוותה תורה שהמפתה מהור ימהרנה לו לאשה ויקחה בנשואין אף על פי שלא תהיה בת גילו. ואביה לא יתן לה נדוניא כלל.

אברבנאל לשמות כ"ב.

אברבנאל, אם כן, סבור שהנישואין שנכפים על המפתה באים להגן על הנערה ולגרום למפתה לחשוב פעמיים לפני המעשה. הפרשן יושב בתוך עמו ומכיר את הפערים בין הציפיות האופייניות לגברים ולנשים. ההבטחה של הגבר ליציבות הקשר עשויה לגרום לאשה להיענות לו, דבר שייתכן שלא הייתה עושה אילו ידעה שהיא נועדה להיות רק אפיזודה חולפת בחייו,משתמש וזורק. אברבנאל מתאר את הנטייה של גבר חזק לבחור לו אשה חלשה ממנו שקשה לה לעמוד בפניו ולסרב לו, כמו גם את הדחף הבלתי נשלט"לרוץ לספר לחבר'ה", או בלשונו"למלאות בה תאוותו ולעזבה ולהתפאר עם זה אצל הבחורים".מין מזדמן–לא בבית ספרנו ולא על חשבון נשים מוחלשות, זה לא כוחות.אם אתה באמת מעוניין בה, אז זה צריך להיות לצורך קשר אמיתי, ואם היא לא ברמתך ולא ראויה בעיניך לנישואין, אזמן הראוי שגם לא יהיה לך קשר מזדמן איתה שיפגע בה ויזיק לה.לדעתו של אברבנאל פירוש המלה "מוהר" קשור במהירות שבה ראוי להסדיר את הקשר.

זווית מעניינת על העניין אפשר ללמוד מתוך שירה של נעמי שמר "ולס להגנת הצומח". בשבועות האחרונים, לקראת ט"ו בשבט, התנגן השיר הזה לא מעט, שיר תמים לכאורה בביצוע להקת הנח"ל וירדנה ארזי הסולנית,שמעודד אותנו לשמירה על הטבע ועל הנוף של ארצנו. האמנם שיר תמים?

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:

כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר

לו הייתי חיה או פרח, אז היה מצבי אחר!

נעמי שמר עצמה התייחסה ישירות לכוונה שלה בכתיבת השיר כשיר שעוסק בהטרדה מינית בצה"ל. היא מזהירה אותנו מהתייפייפות ושמירה דקדקנית על כל בן חצב מצוי, בעוד שהנשים והנערות מופקרות ונותרות חסרות הגנה.

אז יש מי שיגן על הטבע, ומי יגן על האנושות? אולי חקיקה ואכיפה מחמירות, אולי ארגוני הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, ואולי נשים אמיצות כמו לינור אברג'יל.

לפנינו השיר בביצוע "תמים" של ילדי התכנית "בית הספר למוסיקה", וגם בסירטון מתוך חזרות של להקת הנח"ל. שנעמי שמר מנחה את הסולנית, ירדנה ארזי, לשדר את הפגיעות והשבריריות שהיא קוראת לתוך השיר.