זמר לשבת: פרשת חיי שרה

אליעזר ורבקה

מילים: לוין קיפניס

לחן: ידידיה אדמון

בפרשת חיי שרה נשלח עבד אברהם למצוא שידוך הולם ליצחק שהגיע לפרקו. לפי הנחיותיו של אדונו, האשה המיועדת חייבת להיות מארץ מולדתו של אברהם ולא בת לעם אחר, ואסור שהשידוך יגרום ליצחק לעזוב את ארץ כנען שהובטחה לאברהם ולזרעו:

(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: (ה) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה:

בראשית פרק כד

עבד אברהם מנסה להבין כיצד ימלא את שליחותו נאמנה. על פי רוב, סיפורי התורה מתאפיינים בקיצור ובתמציתיות, ואפילו אירועים דרמטיים ומטלטלים מתואר במלים או בפסוקים בודדים למשל הצירוף החוזר "ותהר ותלד" שמתאר בשתי מלים חוויות רגשיות ופיסיות עזות שמתמשכות על פני 9 חדשים. ואולם, בפרשתנו מובאות קורותיו של העבד בפירוט רב בשלוש גרסאות שונות.
בגרסא הראשונה של הסיפור הוא מתכנן את מעשיו – כיצד ידע מיהי האשה הראויה ליצחק:
(יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:

בראשית פרק כד

בגרסא השניה של הסיפור, ראו זה פלא, הציפיה למצוא אשה מושלמת כזאת אכן מתגשמת:
(יח) וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ:
(יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת:
(כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:

שם

אותו הסיפור מסופר בפירוט רב עוד יותר על ידי עבד אברהם בפעם השלישית, כאשר הוא מתאר בפני משפחתה של רבקה כיצד הטיל עליו אדוניו את משימת מציאת השידוך וכיצד צדה רבקה את עינו. בהמשך הפרשה מובא אחד הפסוקים הידועים והמצוטטים ביותר בתורה. בניגוד לנהוג בעולם הקדום, שבו הייתה האשה כסחורה עוברת לסוחר, בני משפחתה של רבקה שואלים אותה האם ברצונה ללכת עם העבד ולהינשא ליצחק:

(נז) וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: (נח) וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ:

שם

אז מהו הסיפור שמסופר כאן? לכאורה מדובר כאן על שידוך מושלם שנעשה מתוך רצון והסכמה של אשה עצמאית חרוצה ויוזמתית, ההיפך ממה שהיינו מצפים מן העולם השמרני והמגביל של המקרא. הרבה פרופ' דליה מרקס מתארת את דמותה של רבקה כדמות ש"נבדלת משאר האמהות. היא זו שעושה את הצעד האקטיבי, עוזבת את ביתה ואת משפחתה והולכת אל הבלתי נודע, אל יצחק." רבקה עונה לשאלתו של העבד במלה אחת קצרה והחלטית "אלך", ואיננה מחכה שבני המשפחה יחליטו עבורה. בפרשנותה של מרקס, הדבר מעיד על כך שרבקה, כמו אברהם, נענית ללא היסוס לשליחות אלהית שהיא נקראת אליה. גם המשך קורות חייה של רבקה בפרשות הבאות, מעורבותה הרבה בחיי המשפחה והיכולת שלה למניפולציה מעידים על יוזמה ועצמאות.

אלא שיש גם משהו מטריד בסיפור החוזר שמעיב על הפרשנות המפויסת הזאת. לעבד אברהם (שאגב, רק במדרש מזוהה כאליעזר) יש ציפיות ברורות מאד מן האשה הראויה ליצחק, והיא צריכה בראש ובראשונה להיות קשובה לצרכיו של גבר ולעמוד לשרתו, אפילו לנחש את רצונותיו לפני שהוא מביע אותם במלים. ההתאמה של רבקה לשידוך מודגשת בחזרתו של הסיפור, כאשר שלוש פעמים התורה מפורטים הקריטריונים להיותה של רבקה זיווג הולם. האיכות של השידוך נמדדת ביכולתה של רבקה לענות לציפיות ההבניה החברתית, ובסופו של דבר היא מוצאת את עצמה אשתו של גבר שלא ברור שהוא ראוי לשידוך המושלם הזה – אדם פאסיבי שלאורך כל חייו ממעט לפעול, כמעט קרבן למעשה העקדה וקרבן להתעללות של אחיו למחצה ישמעאל, היחיד מבין אבותינו שלא נדד ברחבי העולם, ולעת זקנה הפך להיות קרבן גם למעשה רמייה של בנו. דומה שאילו היו פני הדברים הפוכים, ואלו היו המאפיינים של רבקה, היא לא הייתה זוכה בשידוך – היא זו שצריכה להוכיח את עצמה, ואילו יצחק זוכה בה משום שבהיותו גבר הוא לא נדרש להוכיח שום יכולת או התאמה. הנקודה האופטימית היא שבמהלך חייה המאוחרים יותר, ולמרות נקודת הפתיחה הבעייתית, רבקה הצליחה להותיר את חותמה על משפחת האבות והאמהות בדרכים מגוונות, ולתפוס מקום של כבוד בתולדותיה.

השיר אליעזר ורבקה מפי הדסה סיגלוב באתר זמרשת ואגב – המדרש קושר בין בן משק ביתו של אברהם, דמשק אליעזר, לבין דמות העבד שמופיע בפרשתנו. מפשט התורה לא ברור שהעבד הוא אותו אליעזר ששירת את אברהם כאשר עדיין היה חשוך בנים.