זמר לשבת: פרשת וארא

עבדים

מלים: ברי סחרוף

לחן: ברי סחרוף

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים:

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִיה':

שמות ו'

משה עושה כמיטב יכולתו למלא את שליחותו, אך דבריו אינם נופלים על אזניים קשובות:

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה:

שם

דומה שהבשורה על הגאולה המתקרבת שהייתה צפויה לעורר בלב העם שמחה והתרגשות כלל איננה מרגשת את העבדיםשלא שומעים אל משה.התורה אף מפרשת מדוע–הם חסרי יכולת להאזין"מקוצר רוח ומעבודה קשה".

לפי הפשט בני ישראל היו סרבנים ועיקשים, אךהפרשנים מזדרזים לסנגר עליהם,כפי שאנו מוצאים בפירושושל רבנו בחיי:

ולא שמעו אל משה. לא מטעם שלא יבטחו בה' ובמשה עבדו, רק מקוצר רוח ומעבודה קשה כאדם המשתוקק שימות בצער אשר הוא בו והוא מואס חייו.

רבנו בחיי לשמות ו'.

לפי רבנו בחיי לא מדובר בכופרים שמסרבים לשמוע דברי אלהים חיים, כי אם באנשים קשי יום שהחיים הכבידו עליהם עד כדי כך שהםלעתים ממש קצים בחייהם.

הפרשן דון יצחק אברבנאלמפרש את אותו הפסוק שמתאר את אי יכולתם,או אי רצונם,של בני ישראל להקשיב למשה כמורכב משני יסודות–יסוד גופני ויסוד נפשי:

וסיפר הכתוב שהגיד משה הדברים האלה לבני ישראל ושהם לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה והן שתי סיבות:

האחת-קוצר רוח רוצה לומר שקצרה נפשם בעמלם.

והשניהבעבודה קשה שהיו עושים שלא היה להם פנאי אפילולשמוע בשורות טובות והיה,אם כן,הקוצר רוח בנפש והעבודה קשה בגוף.

אברבנאל לשמות ו'

אברבנאל מתארקשר הדוק בין הלכי הרוח ששוררים בקבוצת העבדיםלבין המצב הפיסישלהם. אפשר לשער שכתוצאה מכך ייווצרמעגל שקשה להיחלץ ממנו: הקשיים הפיסיים גוררים ירידהמוראלית,שהיא"קוצר הרוח שבנפש", וזו מקשה עוד יותר על הניסיון להיחלץ מן המצב הפיסי הירוד שבו הם שרויים.

"קום התנערה עם חלכה"קורא משה אל בני ישראל, אבל הם לא ששים אלי קרבות מעמדיים מהפכניים ואינם נענים לקריאה. דבר זה לא צריך להפתיע אותנו שהריהתנהלותםאינה שונה מן הדרך שבה פועלות, או ליתר דיוק לא פועלות, קבוצות מדוכאות או חלשות במהלך כל הדורות.הקבוצה החלשה ביותר משאירה את המאבק בידי השכבות החזקות יותר של האוכלוסייה.גםבמהלךהמחאה החברתית שהתרחשהבארץ לפני כשנתיים, הפעילים העיקריים לא היו הנפגעים הגדולים של המדיניות הכלכלית, אלא שכבות הביניים. הללו אמנם שילמו מחיר כלכלי כבד וספגו ירידה מתמשכת ברמת חייהם, אך עדייןמצבם טוב לאין ערוך מאלושהגיעו לפת לחם או איבדו את קורת הגג שלראשם.העניים התקשו להרים את הראש בזעקת מחאה מקוצר רוח ומעבודה קשה, וגם כאשר נמצא מי שיִמְחה בשמם, תמידעמדה השאלה של מי המחאה הזאת, והאם האינטרסים של הקבוצות המוחלשותביותראכן באובה לידי ביטויבצורה מספקת וראויה.

בשיר "עבדים" מתאר ברי סחרוף סוג אחר של עבדות. העבדות על נהר האספירין שונה מזו שלגדות היאור או מן הגלות שלגדות נהרות בבל, ועיקרה הוא ברוח. בניגוד לעבדות מצרים שהיא ברורה ונראית לעין כל, העבדות של סחרוף נסתרת, יש מראית עין שהכל כשורה,אין נוגשים שעומדים עלינו לכלותנו ושוטים בידיהם,כולנו פותחים פה גדול ומחכים לעונג הבא, אך במהות אין בקיום הזה חירות אמיתית. בלשונו של אברבנאל, העבדים על נהר האספירין סובלים מקוצרהרוחשבנפש, גם אם לא מעבודה קשה. כמו אצל בני ישראל, האפשרות לשחרור לא נראיתלהםאטרקטיבית במיוחד–החיים ללא הכללים הברורים של השעבוד הם מפחידים ומאיימים לא פחות מן השעבוד עצמו. אפשר לשער שאילו היה משה רבנו פונה אל העבדים של ברי סחרוף ומנסה להראות להם את האור, הם היו עונים לו כמו בני ישראלבשעתם–בהרגל שבשעבוד יש נוחות רבה, ועד כמה שהעבדות עצמה היא מייסרת,עבדות הגוף או עבדות הנפש, שעבוד לאויבינו או למוסכמות חברתיות כובלות, שעבוד חיצוני או שעבוד פנימי לחולשת הנפש -ישבעבדותלפחות כללים ברורים עד כדי כך שממרחק הזמן היא נראית לנו כסיר בשר שבו תבשיל ריחני ומפתה.