זמר לשבת: פרשת ניצבים

מֵעֵבֶר לַיָּם,

מֵעֵבֶר לַיָּם, –

הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים,

הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

מֵעֵבֶר לַיָּם,

בִּמְדִינוֹת הַיָּם,

שָׁם אִיֵּי הַזָּהָב,

שָׁכַחְתִּי מַה שְּמָם.

וּבְאִיֵּי הַזָּהָב

מֵעֵבֶר לַיָּם,

מִתְהַלְּכִים עֲנָקִים,

עַם גָּדוֹל וָרָם.

עַם גָּדוֹל וָרָם,

עַם יָשָׁר וָתָם,

וּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם

כָּמוֹהוּ לֹא קָם.

וְגַנִּים לַמֶּלֶךְ

מֵעֵבֶר לַיָּם –

צִפֳּרֵי גַן-עֵדֶן

מְקַנְּנוֹת בָּם.

מֵעֵבֶר לַיָּם,

מֵעֵבֶר לַיָּם, –

הֲתֵדְעוּ, צִפֳרִים,

הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

***

מֵעֵבֶר לַיָּם,
מֵעֵבֶר לַיָּם, 
– הֲתֵדְעוּ, צִפֳּרִים, 
הַדֶּרֶךְ לְשָׁם?

חיים נחמן ביאליק

אנו קוראים השבוע בפרשת ניצבים שפותחת בחידוש הברית שבין עם ישראל לאלהיו. בברית נכללים כל בני ישראל – גברים כנשים, צעירים כמבוגרים, פשוטי העם והאצילים:

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:
דברים כ"ט, ט'-י'

הברית כוללת אפילו את הגרים. משמעות המלה הגר בימינו היא אדם שבחר להצטרף לעם היהודי, גר צדק, אך בלשון המקרא מדובר פשוט בזרים – מהגרים שבאו מארץ אחרת. מפתיע לגלות שגם איתם נכרתת הברית הקדושה.

הפרשה מתארת, בפרוטרוט, כמו פרשות רבות אחרות בתורה, את השכר והעונש על התנהגות הולמת או בלתי הולמת, מה יקרה למי שמקיים את הברית עם אלהים ומה יקרה למי שיסטה מן הדרך הטובה. בסיכומו של התיאור המלבב מופיעה אחת הפרשיות היפות והמצוטטות ביותר בתורה:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:
דברים ל', י"א-י"ד

"המצווה הזאת" , כך נאמר לנו, היא בהישג ידו של כל אדם. בלשונו של הפרשן רבנו בחיא: לא נפלאת היא. אין ענינה נסתר ומכוסה שלא תוכל לעשותה, וזהו שאמר: לא בשמים היא, שהוא ביאור ל"לא נפלאת היא", וכן לא מעבר לים ביאור ל"לא רחוקה היא". והים זה הוא הים הגדול שהוא חשוך והוא מן הנמנע שיהיו בני אדם רשאין ליכנס שם מפני חשכת המים, ואין הכוונה בשאר הימים שבני אדם יכולין להכנס בהם לפי שכשם שאמר "לא בשמים היא" והיא מניעה, שהרי מן הנמנע שיעלה אדם לשמים, כך "מעבר לים" הוא מניעה.

לפי פרשנות זו, התורה מונה את כל הסוגים של המכשולים שהיו עלולים לכאורה למנוע מאיתנו להגיע אל המצווה ההיא – היא לא נמצאת באור הגדול של השמים וגם לא בחשכת הים – היא ממש מעבר לפינה. אך מהי המצוה הזאת ? הדברים אינם חד משמעיים. הדבר דומה למה שאנו קוראים בפרשה הראשונה של "שמע":

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – עַל לְבָבֶךָ:
דברים ו'

גם בטקסט המוכר לנו כל כך של השמע לא ברור – באילו דברים מדובר ? ומהי בפרשתנו "המצווה הזאת". את השאלה מנסח בחדות אלשיך:

"כי המצוה הזאת …" ראוי לשית לב איזו מצוה היא, שאם היא מצוה פרטית – מה נשתנית מכל השאר שהיתה בה חששה, שבשמים או מעבר לים היא. ורבותינו ז"ל (עירובין נה א) פירשו שהיא השגת חכמת התורה, אך הלשון יורה יותר על מצוה פרטית.

אלשיך מביא את הפרשנות של חז"ל מן התלמוד שלפיה המצווה ההיא הינה מצווה כללית של השגת חכמת התורה, אך אינו מסכים אתה. לדבריו, הטקסט מרמז על כך שמדובר במצווה ספציפית שאותה כנראה יש לבני האדם חשש שהם אינם יכולים לקיים כראוי, שאם לא כן – מדוע היה צורך להפיג את החששות שביצועה נמצא בשמים או מעבר לים. המסקנה שלו היא שמדובר במצוות תלמוד תורה.

אברבנאל ופרשנים נוספים מפרשים סבורים אחרת, כי המצוה שבה מדובר היא מצוות התשובה: לא תחשבו שהתשובה תלויה במזל ובהוראת המערכה כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. לכן "לא בשמים היא".

פירוש זה מתבסס על כך שהתשובה נידונה באריכות בפסוקים הקודמים, למשל בביטוי "והשבות אל לבבך", וכן על כך שלגבי מצוות התשובה חשוב במיוחד להדגיש כי "לא בשמים היא". אברבנאל מפרש כי הכוונה לכך שהתשובה היא למעשה הדבר היחיד שאיננו בידי שמים, כלומר – למרות שליטתנו המוגבלת כבני אדם במתרחש בעולמנו, זוהי אחריותו המלאה של האדם הפרטי לעשות תשובה ולהיטיב את דרכיו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

גם המשורר חיים נחמן ביאליק מחפש את הדרך אל מקום שהוא משאת הנפש – מקום שטיבו אינו לגמרי ברור, שנמצא מעבר לים. האם זוהי ארץ אמיתית או שמא סוג של גן עדן אלהי ? הדרך אל הארץ הטובה ההיא הינה מסתורית ולא ידועה, ונגזר עלינו להמשיך ולחפש את הדרך אליה, בתקווה להגיע בסופו של דבר אל ארץ נכספת.

<spanstyle="font-family: arial;="" font-size:="" 10pt;?="">דברים כ"ו</spanstyle="font-family:>

וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ:וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: