בתקופות קשות, ובמיוחד בתקופה הקשה מנשוא הזאת, אני שואלת את השאלה של אלפי דורות, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?
לכל אחד יש נגיעה אחרת במלחמה, ונדרש לו טיפול בהתאם למה שהוא עבר, לאישיותו ולתנאים שבהם הוא נמצא עכשיו. אני חווה בעצמי תחושה של חוסר אונים בפני הזוועות שהתרחשו והמשימות הענקיות העומדות בפנינו – הרצון לדאוג למשפחה, חברים וקהילה, להגן את המדינה שלנו ולבנות עתיד בטוח ומשגשג לחברה ולעולם. קל מאוד ללכת לאיבוד ולהרגיש שזה בלתי אפשרי.
אני אסירת תודה לעמיתה וחברה שלי, הרבה גייל דיאמונד, אשר הכירה לי מודל משאבי התמודדות במשבר של פרופ' מולי להד, מומחה בינלאומי בטיפול בפסיכוטראומה ומייסד מרכז משאבים להתמודדות עם משבר בקרית שמונה. הוא מציע כלים לפתח חוסן נפשי, כוחות פנימיים "נפשיים, חברתיים ומערכתיים, המסייעים…להתמודד עם מצבי לחץ."
להד מגדיר מאגר של משאבים שכל אחד בוחר מה יכול לעזור לו: גש"ר מאח"ד – גוף, שכל, רגש, מערכת אמונה, חברה ודמיון. אני מרגישה את היד המכוונת של האלוֹהוּת שזימנה לי הכירות עם השיטה הזאת באחת התקופות הקשות לנו מאז הקמת המדינה, יחד עם ההזדמנות להציע פרשנות לפרשת השבוע "וישלח". בפרשה, אנחנו פוגשים את אבי עם ישראל, יעקב, מתמודד עם לחצים קשים, פחדים ואי-וודאות לקראת חזרתו לארץ אבותיו ומפגש עם אחיו עשו שנשבע להרגו לפני הרבה שנים .
אני רושמת להלן את תיאור פעולותיו של יעקב כפי שהן מתגלמות בשיטה של פרופ' להד להתמודדות עם משבר:
שכל: כשיעקב מתכנן לחזור ארצה, הוא משתמש בטכניקות קוגניטיביות: הוא בעצמו מגיע למסקנה שחזרתו לארץ תחייב אותו לעימות עם עשו אחיו. לקראת המפגש פועל יעקב מתוך ניסיונו עם עשו ואולי גם בניסיון שרכש בשנים שלו אצל לבן. יעקב מעריך את הנזקים האפשריים ובונה גם תכנית פיוס וגם תכנית מילוט. הוא מחלק את המחנה שלו לשניים ובונה סדרי עדיפויות בכך שהוא שם את לאה, רחל וילדיהן אחורה. הוא שולח עם שליחים מתנות לעשו כדי לפייסו וכדי לאסוף מידע על כוונותיו. בסיום המפגש עם אחיו, במקום לצרף את המחנה שלו לזה של עשו, הוא מחליט להמשיך בדרכו הנפרדת.
רגש: אחרי כל ההכנות, התורה מתארת את מצב הרוח של יעקב: "ויירא יעקב מאוד וייצר לו". (בראשית לב 8) בהמשך יעקב מביע את תחושות הפחד והצער בפנייה לה', תפילתו שהיא קריאה להצלה – "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי־יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן־יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל־בָּנִים" (בראשית לב 12). פרופ' להד מציע לנו לבטא רגשות ולבקש תמיכה רגשית אצל הזולת. יעקב מביע את המצוקה שלו דרך דיבור. להד מציין שאפשר לתקשר גם דרך כתיבה ויצירה, צחוק ובכי.
מערכת אמונות: אפשר לומר שיעקב הוא אדם מאמין – הוא פונה לאלהים. אבל להד מגדיר את האמונה גם כפעולת האדם בהענקת משמעות למצב שלו ולתחושת ייעוד ושליחות. יעקב אכן פונה לה', אבל תוך כדי הבקשה הוא גם בונה נרטיב להצלחה. כשהוא יצא לדרך מבאר שבע לחרן לפני הרבה שנים, ה' אמר לו, וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ. עכשיו, יעקב אומר "וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. כאן, יעקב, כביכול, מעוות את דברי ה' כדי לתאר מציאות שהוא רוצה שתתגשם.
גוף: אחרי שיעקב מעביר את כל המשפחה שלו לעבר השני של נחל יבוק, הוא נכנס להיאבקות, עם איש ואולי מלאך, שנמשכת כל הלילה. זאת פעולת גוף פיזית, אפשר לומר אפילו ספורטיבית. לפי להד, פעילות גופנית "עשויה להחזיר את המערכת הגופנית לאיזון". לטעמו, שימוש בגוף גם יכול לכלול מדיטציה, אכילה, שינה ועיסוי.
חברה: למרות שיעקב פועל דרך צוות השליחים שלו, לדעתי הוא פחות נשען על המשאב החברתי בהתמודדותו. אולי ה"איש" נשלח אליו בלילה אחרי שהוא נותר לבד כדי להיות לו לחברה במהלך הלילה המלחיץ הזה לקראת המפגש עם עשו. פרופ' להד אומר שחברה עוזרת לנו להרגיש תמיכה, השתייכות ושיש לנו תפקיד בתוך קבוצה.
דמיון: לדמיון יכול להיות שני תפקידים אפשריים. אפשרות אחת היא הפוגה או הסחת דעת – לצפות בסרט, לחשוב מחשבות נעימות. אפשרות שניה היא פעילות יצירתית (דרמה, ציור, אלתור, הומור) שעוזרת לנו לדמיין פתרונות נוספים לבעיה. במקרה של יעקב, יש טוענים שה"איש" שאיתו הוא נאבק הוא תוצאה של הדמיון, ויעקב בעצם נאבק עם עצמו. עם עלות השחר, יעקב דורש ברכה מה"איש" שמסכים, "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל." (בראשית לב 29), וכך יעקב בונה לעצמו דימוי מצליח כישראל – אדם שלא מוותר, הכל יכול אם ירצה ושלא מחכה לקבל הוראות או הגשמת הבטחות אלא גורם להם להתגשם.
לבסוף, אני מוסיפה גם תובנה משלי. יעקב אבינו לא היה אדם מושלם. יש לנו הרבה ביקורת עליו – על ההתנהלות שלו כלפי אביו, אחיו, נשותיו וילדיו. יש לנו הרבה ביקורת גם על עצמנו. אנחנו ערבובים של הצלחות וכישלונות. יש בנו פגמים ויש בנו חוזקות וחוסן. מי מבין כעם ישראל כמה בני אדם מורכבים, כמה המציאות מורכבת. בכל זאת, למרות זאת ועם זאת, אני מאמינה בנו, בעם ישראל, שאנחנו ננצח, שנתגבר על הקשיים הנוראים שהונחו בשפנינ ושנשיג יום אחד את השלום בארצנו, למען זֶכֶר אהובינו ולמען עתיד ילדינו.
כי יהי רצון, שבת שלום
למבקשים להעמיק: https://hoseneastgalil.org.il/helping-tools