"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"
את המילים המפורסמות האלו קוראים כל שנה בשבת לפני פורים, והתזכורת השנתית התמידית מעוררת את השאלה מה, בדיוק, צריכים לזכור ואיך. האם יצאנו ידי חובתנו בקריאת פרשת זכור, לזכור את מה שעמלק עשה לאבותינו ואמותינו פעם במדבר, או האם ההצהרה הזו אמור לשמש כמצווה אקטואלית היום?
כמו כל שאלה ביהדות, התשובה תלויה באת מי שואלים. יש מי שחושבים שלמחוק את זכר עמלק היא מצווה שחייבים לעסוק בה היום. ההצעות לקיום מצווה זו שונות ומגוונות אצל הפוסקים השונים: יש האומרים שכשרוצים להשתמש בעט חדש כדאי לכתוב את המילה "עמלק" ואז לטשטש אותה, או לכתוב "עמלק" על סוליית נעל חדשה כדי לדרוך על המילה ולמחוק אותו כשמתחילים ללכת, ויש גם אלו שאומרים שלהשמיד את עמלק ואת זכרו מצדיק יציאה למלחמה נגד אויבי ישראל.
הבעיה (או, אפשר להגיד, אחת מהבעיות) עם הגישה הזו היא שאין הסכמה לגבי מיהו או מה זה עמלק בימינו. רשימה חלקית של מי שנקרא עמלק בתקופות שונות ואנשים שונים: היטלר, סטלין, חמאס, שמאלנים, ערבים, גזענים/גזענות, קייזר וילהלם, האימפריה הרומית, ספקנות, ציניות, נשות הכותל ועוד. נורא קל להצביע על אויבים, יריבים אידיאולוגיים, ו/או כל מי ומה שפשוט לא אוהבים ולכנות אותם "עמלק" ולהחליט להכריז עליהם מלחמת חורמה.
אבל מי שעושה זאת מפספס משהו חשוב בתשובה לשאלה "מי הוא עמלק?". ההתייחסות הראשונה לעמלק בתורה היא לא כשהעם יוצא למלחמה נגד בני ישראל אחרי שהם יוצאים ממצרים, אלא בספר בראשית, בתולדות עשו: "וְתִמְנַ֣ע הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק, אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃" (בראשית ל"ו 12). עמלק הוא לא מפלצת שפתאום מופיעה, אלא בעצם בן-דוד של בני ישראל. וזה לא הסוף. לפי חז"ל, אחרי שסנחריב בא ובלבל את כל האומות: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים." (בבלי גיטין נ"ז ע"ב) אפשר למצוא את האויב הגדול של עם ישראל, עמלק, לומדים תורה בבני ברק.
למחוק את זכר עמלק שוב ושוב, מידי שנה בשנה, מאפשר לנו לתת מקום ולגיטימציה לרגשות היותר קשים שלנו, לכאוס, להיעדר הסלחנות, ולתאוות הנקם. אבל העובדה היא שעמלק מעולם לא היה רחוק מאיתנו, אלא קרוב משפחה שלנו, וכיום הוא חלק מה-DNA היהודי בכל מקום בעולם, ואפילו בישיבות של בני ברק. עובדה זו מזהירה אותנו שבסופו של דבר, לפני שמחפשים ומשמידים את המפלצת החיצונית כדאי לזכור את המפלצות שבתוכנו, שחייבים להיאבק נגדן מעכשיו ולתמיד.
שבת שלום ופורים שמח (במידת האפשר)