"דע מאין באת ולאן תשוב"

הפרקים הראשונים של ספר בראשית (א'-ג') מלמדים אותנו שני דברים חשובים על הזהות עמוקה והראשונית שלנו כבני אדם: בריאתנו בצלם אלוהים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א' כו'), והעובדה שנבראנו מן האדמה: "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה" (בראשית ב' ז').
הבריאה בצלם מזכירה לנו את השותפות עם האלוהי,עם האתי,עם הסופיה (החוכמה), החלק שמקשר אותנו אל העולם שמעבר,לטרנסצדנטיות.
ואילו הבריאה מהאדמה מחברת אותנו אל הבריאה, אל החומר, אל העולם שכאן, אל חוכמת הדברים הפשוטים, האורגנים, ומייצר לנו שותפות ראשונית ובסיסית עם עולם החי והצומח.
החיבור שלנו אל האדמה מזכיר לנו את הזהות העמוקה ביותר שלנו, אנו כבני אדם קודם כל בני האדמה, אנו עשויים מחומרים אורגנים, אשר עם מותנו ישובו אל האדמה ממנה נוצרנו.
אנו חלק מזרימת החיים הטבעית, אנו חלק מהטבע, ואנו שותפים מלאים למערכת האקולוגית בה אנו נתונים, ובה אנו תלויים.
במובנים רבים הזהות הזאת היא הזהות הכי עמוקה, היא קודמת להיותנו יהודים, ישראלים, מערביים, גם במובן הבסיסי, אנו יצור חי לפני שאנו יצור מודע, אבל גם בתורה אנו קודם כל בני אדם ואח"כ מתפצלים לעמים שונים, תרבויות ושפות שונות.
דע מאין באת ולאן תלך? מן האדמה לוקחת ואל העפר תשוב.

"צל וצלם, אדם, דם, ואדמה"

ניתן לומר שגם לצלם וגם לאדמה פן מעורר, שהמהות שלו היא להזכיר לנו ולחבר אותנו אל משהו שגדול מאיתנו, ומעבר לנו. בין אם זה המופשט והרוחני שבנו ובין אם זה החיבור שלנו לטבע ולעולם החיים. אולם בשניהם יש סכנת השכחה: אנו עלולים להישבות בעולם הצללים, ולשכוח את צלם האלוהים שבנו, ואנו עלולים גם לשכוח את ברית הדמים שיש בינינו ובין כל היצורים החיים, להיכנע ליצר האלימות, הרכושנות, צרות עין והקנאות, להיגרר למצב בו שופך דם האדם בדמו ישפך, מעגל האימה של רודף ונרדף, שולט ונשלט, הרג ונקמה.
מה שמאפיין את מצב התודעה הזה אינו רק שכחה אלא פירוד וניתוק: אנו מנותקים מהאנשים שסביבנו, מהטבע וכתוצאה מכך גם מעצמנו.

התקופה הקשה בה אנו חיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, היא תקופה בה גדל הקיטוב בין אדם לאדם, ובין האדם לאדמה וליצורים החיים בה, תקופת דמים וצללים.
והשאלה הגדולה שנשאלת היא איך נוכל להיטיב? לשבור את מעגל האלימות, הניכור והצללים?

להשיב את הא' ולהשיב את ה-ה" – דם, אדם, אדמה.

כמה דם האדמה שלנו ספגה בחודשים האחרונים. הכל שבים אליה, יהודים וערבים, ישראלים ועזתים, והיא מקבלת אליה את כולם, האדמה המתקמפסטת אינה מבחינה בין אדם לאדם, ובכל מקום שניתן לה, בין חרכי הבתים, חריצי מדרכות, בוקעים עשבים, פורחים פרחים, המאביקים נעים בלא גבולות ממקום למקום, נושאים זרעים.
אז דם האדמה סופגת עכשיו ובכמויות, והגיע הזמן שנשיב לה גם אהבה, אכפתיות,אחריות.
נדמה ששכחנו שבאנו לכאן לעובדה ולשומרה, שאנו חלק ממנה, ושמה שנקלקל אין מי שיתקן אחרינו. שכחנו את הא' שבה ושכחנו גם את ה' שבה, את העובדה שהיא חלק מפלא הבריאה האלוהי, שלא אנו אדוני הארץ, אלא בני האדמה.
בעצם הגירוש הכי גדול מגן עדן היה הגירוש מהאדמה:
"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ–אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב."
האדם שנוצר מאדמה ואוויר, מאבד איתה את הקשר האורגני. אבדה חווית ההזנה העמוקה, השפע והתמיכה היומיומית, ונוצר הנתק. האדמה כבר לא אמא גדולה ומזינה אלא משאב, שאפשר להחפיץ, שכיר, בעל תג מחיר נדל"ני, וכל עוד היא כזאת אנחנו נשארים תלויים בזעת אפינו..

השיבני אליך ונשובה

אבל האם באמת גורשנו? אולי רק שכחנו, התבלבלנו, וכל רגע אפשר להתעורר, לשוב את האדמה ממנה נלקחנו?
צארלס אייזנשטיין, פילוסוף ופעיל אקלים טוען שהמשבר שאנו חווים אינו משבר אקלימי אלא משבר תודעתי, שהוביל גם למשבר אקלימי. התודעה האנושית היא זאת שיצרה את המשבר ורק בכוחה לרפא אותו.
נשמע מסובך? כן ולא.. כן כי מדובר במשבר גדול שהתוצאות שלו כמעט בלתי נתפסות ויכולות להביא אותנו לחוויה גדולה של חוסר אונים
ולא – כי לא באמת גורשנו מגן עדן, ולא גורשנו מהאדמה, רק שכחנו את הקשר שלנו אליה, ואפשר לשוב כל הזמן, לייצר רגעים של חיבור, לזרוע, לשתול, ללכת יחפים על רגבים רטובים, לברך על כל פרי וירק, להודות על השפע, וגם.. לפעול חברתית ולייצר שינוי בסדרי העדיפויות האישיים, החברתיים והעולמים.
אז יאללה לכו יחפים, תברכו על פירות, תירדמו על סלעים, תתחפרו בחול, תחוו כל יום קצת אדמה בידיים – זה כיף- זה לא מלכלך וגם תקמפסטו, תפסיקו להשתמש בחד פעמי, תעברו לאנרגיה מתחדשת כמה שיותר, בואו נתעורר ביחד!