אקו כשרות

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. (דברים יא: 26)
ספר דברים בא כדי לתת לנו מתכון לחיים נכונים. בשבועות הבאים, כאשר אנו מתקרבים לקראת הימים הנוראים המתאפיינים באפשרות לשינוי אישי ולהתחדשות, נמצא בספר זה הצעות לצעדים ולשיעורים באמצעותם נוכל לצעוד קדימה.

למשל: האם חוקי הכשרות הנמצאים בפרשה רלוונטיים היום?
לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה (דברים יד:3). בפרשה ישנו פירוט של חיות מותרות ושל חיות אסורות, ולאחריה הצו המביא להפרדה בין חלב לבשר: לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (דברים יד:21).

בכל העולם גוברת היום המודעות לחשיבות השמירה על המשאבים האוזלים בעולם, שמירה על הבריאות שלנו, ועל הסביבה. אקו כשרות משלבת מתן אוכל לנזקקים עם הגברת המודעות למזון בריא; שמירה על כדור הארץ ושמירה על זכותם של בני האדם להתפרנס בכבוד, לאכול אוכל לא רעיל, לא לקנות תוצרת אשר מנצלת בני אדם אחרים:  כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ (דברים טו:7-8).

בעיתון 'הארץ' הופיעה לפני זמן מה כתבה על אכילת בשר. התמונה המצורפת הייתה של בשר אדום בצורת רובה. המסר היה שהבשר שאנו אוכלים רווי בחומרים מסרטנים, אנטיביוטיקה גרועה שאפשר לחלות ממנו, וזה עוד לפני שדברנו על כולסטרול….

מה בא קודם? הביצה או תרנגולת? האם זה 'כשר' לאכול ביצה אשר הוטלה מאחורי סורגים?  למדתי מהרבה גילה קן, שאם התרנגולת שמחה, אז גם הביצה שמחה, והיא כשרה למאכל.

נסעתם פעם בכביש וראיתם משאית עמוסה בעופות בתוך כלובים, הר שלם של כלובים, בדרכם לשחיטה? אם נחליט כן לאכול בשר אפשר לאכול תרנגולת אשר רצה לה בחופשיות בחווה. עוף אורגני. ירקות ופרות: אפשר לקנות ירקות עטופים בפלסטיק, אשר רוססו מפני חרקים בכימיקלים רעילים, אך לחילופין אפשר לקנות ירקות ופרות אשר מגיעים ישר מן השדה, מן הכרם או מן הפרדס. אפשר להזמין סל שבועי של ירקות/פרות אורגניים, ללא ריסוס, המגיעים ישר עד לדלת ביתנו.

מה הרעיון העומד מאחורי הכשרות? לחשוב מחשבה תחילה, מה אני מכניסה אל פי. להודות לבורא עולם על האדמה ועל העץ, על השמש, על הגשם ועל הטל אשר מאפשרים חיים. לאלה יש קשר גם לשמיטה ולמשמעות החקלאית של החגים המוזכרים גם הם בפרשה.

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים טז: 13-14).

אקו כשרות מתייחס גם לזבל הרב שאנחנו מיצרים. כפר סבא, עירי, הפכה לעיר ירוקה. אנחנו ממחזרים ויוצרים זבל אורגני. שאריות אוכל הופכות לדשן חקלאי. אבל גם כאן בכפר סבא הירוקה, כל לקוח בסופרמרקט משתמש ב- 10 שקיות לכל קנייה, במקום להופיע במכולת השכונתית עם שקית בד רב פעמית, או עגלת סבתא. אפילו כאן זורקים זכוכית וקופסאות שימורים. נשמע מוכר?  החיים הפשוטים והיפים: שאלו את עצמכם האם ילדיכם יודעים מאין בא הלחם? האם הם לשו והריחו את ניחוח הבצק? האם הם לשו בצק, קיימו מצוות הפרשת חלה ואפו חלה לשבת?  האם הם קטפו ירקות ישר מן השדה, או שמא ילדיכם חושבים וחושבות שירקות גדלים בסופרמרקט? האם הם טיפסו על עץ פרי וקטפו לימונים או תפוזים? בעונה זו של השנה אפשר לטייל וליהנות מקסם עץ הרימון בפריחתו. היש מראה יפה יותר?

תרבות הצריכה שלנו מכתיבה לנו להגיע בהמונינו לאיקאה ולא למחאה החברתית. לעומת זאת, התרבות היהודית מציעה שנתפלל ושנתפעל מן העולם כך "המאיר לארץ ברחמים ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית".

פרשתנו פותחת במילים:  רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (דברים יא: 26). האם נמצא דברי תורה שהם רלוונטיים יותר?

לסיום ספר מומלץ בנושא:
Jewish/dp/0881231703 http://www.amazon.com/The-Sacred-Table-Creating

וגם מאמר מעניין מעיתון הארץ :  http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136

שבת שלום.