על הר סיני, קיבל משה מאלוהים חוקים שנכנסו לתוקף רק כאשר עם ישראל הגיע אל הארץ המובטחת. למשל, אנו מגלים שלא רק לעם ישראל יש שבת אלא גם לארצו. בפרשת בהר סיני אנו קוראים על מצוות שנת השמיטה. במשך שש שנים אנו זורעים וקוצרים אך השנה השביעית היא שנת שמיטה. בשנה זו אסור לזרוע או לטפל בכרם, אסור גם לקצור את התבואה שצמחה בשדה. בשנת השמיטה התבואה בשדה וענבי הכרם שייכים לכולם, אפילו חיות השדה יכולות לאכול מהם כרצונן.
אחרי שבע מחזורים של שבע שנים, השנה החמישים היא שנת יובל. בשנה זו תוקעים בשופר ביום הכיפורים בכל הארץ ומכריזים על שנת דרור, שנה של חופש בה כל העבדים משוחררים וחוזרים אל משפחתם ובעלי אחוזות שמכרו אותן יכולים "לגאול" את רכושם, לקנות אותו בחזרה. בשנת היובל האדמה נחה בדומה לשנת שמיטה. אלוהים אומר למשה שהחוק מיועד להבטיח שאדמת הארץ לא תימכר לצמיתות משום שהיא שייכת רק לו.
בפרשת בהר סיני מופיעים חוקים המצווים על יחס הוגן לעניים. אסור למשל להלוות לעני בריבית, יש לתת לו הלוואה ללא ריבית. אם אדם מישראל נמכר לעבדות יש להתנהג אליו כמו אל שכיר ואסור לכפות עליו עבודת פרך. ניתן לשחרר את העבד מבעליו על ידי תשלום מחיר עבודתו כשכיר עד שנת היובל.
הצעה ליצירה: שרשרת שופרות של חופש
חומרים
- דפי בריסטול בצבעים שונים
- מספריים
- טוש
- מחורר
- קישוטים (נצנצים/ פייטים)
- שרוכים/ חוטים צבעוניים
תהליך היצירה:
- נצייר על הבריסטול צורה של שופר ונגזור אותו.
- בעזרת השופר שגזרנו, נצייר שופרות רבים ככל שנרצה מבריסטולים בצבעים שונים ונגזור אותם.
- נדגיש את קווי השופר בעזרת טוש.
- על כל שופר נכתוב מילה שמזכירה לנו חופש.
- נקשט את כל השופרות ונשחיל אותם על חוט או שרוך צבעוני.
