בפרשת אמֹר מופיעים חוקים הנוגעים לעבודתם וחייהם של הכוהנים. למשל, אסור לכוהנים לגלח את שיער ראשם או את פאת זקנם. אסור להם גם לשרוט את גופם. לכהן אסור להתחתן עם אישה גרושה או אלמנה. יחד עם זאת, מעניין לראות שלכוהנים מותר לשאת אישה ולהיות הורים, בניגוד לתרבויות שבהן לאנשי הדת אסור להתחתן ועליהם לחיות חיי התנזרות.
בפרשה זו מופיעים חוקים שמדירים את הכוהנים "בעלי המום" מעבודת הקודש, אסור להם להקריב קורבנות או להתקרב אל המזבח. למרות שהם אינם מורשים לבצע את עבודת הכוהנים הם עדיין זכאים לזכויות המגיעות לכהן, למשל אכילה מהקורבנות. בפרשה זו מופיעה המצווה על ספירת העומר. ביום שאחרי חג הפסח מובא אל הכהן "עומר ראשית הקציר", מנחה מהשעורה שמבשילה בניסן לפני החיטה. הכהן מניף את העומר לפני ה', לכן הוא נקרא "עומר התנופה". מיום הנפת עומר התנופה סופרים שבע שבתות שהן שבעה שבועות. סך הכל נספרים חמישים ימים מחג הפסח לחג השבועות. בסוף הספירה מובא קורבן נוסף אל הכהן, הפעם במקום שיבולים יש להביא לחם אפוי. עוד בפרשה אנו מצווים להשאיר את פאת השדה לעני ולגר ולא ללקט שיבולים שנפלו אלא לתת לעניים ללקט אותן. בפרשה מוזכרים ימים הנקראים מועדי ה': השבת, חג הפסח, חג השבועות, יום הכיפורים וחג הסוכות. מופיעות גם מצוות הקשורות במועדים אלו.
הצעה ליצירה: אנשים יפים ומגוונים
חומרים
- חימר
- חותכן בצורת איש
- קישוטים שונים (נוצות, חרוזים, פייטים)
- דבק פלסטי
תהליך היצירה:
- מרדדים את החימר ל"פיתה" וקורצים ממנו צורות של איש, אפשר להכין כמה אנשים שרוצים.
- כעת הגיע הזמן להפוך כל אחד מהאנשים למיוחד. נחשוב על כל מיני סוגים של אנשים )בנים ובנות( שאנו מכירים וננסה ליצור דמויות חימר מגוונות ומיוחדות. אפשר להוסיף משקפיים, מקל הליכה, כיסא גלגלים וכל מה שעולה בדמיוננו.
- מורחים את האנשים בדבק ונותנים להם להתייבש.
