הקריטריון היחידי לבחירת המשניות במחזור לימוד זה במסכת שבת היה רלוונטיות לחיינו כיום. כשאנו קוראים את המשנה למעלה לא ברור לנו מה הרלוונטיות ברשימת החומרים השונים מהם עשו בתקופת המשנה פתילות וחומרי בעירה שונים. בימינו מרבית מדליקות נרות השבת משתמשות בסוגים השונים של נרות לבנים העשויים מחומרים שהם תוצרי לווי של תעשיית הנפט. מיעוטן משתמשות בשמן זית. לגבי חלק מהחומרים המופיעים למעלה אין לנו כיום אפילו זיהוי מדויק.
אז מה בכל זאת הרלוונטיות של המשנה הזאת?
כידוע המשנה היא השלב הראשון של התורה שבעל פה. השלב השני, התלמוד, נקט באותה שיטה שנקטה המשנה: האמוראים נטלו את המשנה, ספרות התנאים, והשתמשו בה כדי להעביר את ההלכה למימד הבא – לתלמוד. וכך כשאנו באים לעיין בפרק השני של מסכת שבת בתלמוד אנו שוב פוגשים את המשניות וההתייחסות אליהם כמה מאות שנים מאוחר יותר. כך קרה שבפרק השני של מסכת שבת בתלמוד הנקרא "במה מדליקין" נמצא הערה אקראית ממנה אנו לומדים על הדלקת נרות חנוכה בתקופת האמוראים.
עלינו לדעת כי במשנה אין איזכור של חג החנוכה, למרות שברור לנו שהחג היה מקובל ונפוץ גם בסוף תקופת הבית שני ובתקופת המשנה. הסיבה הינה קרוב לודאי פוליטית. בית חשמונאי נחשב לאויבו של בית דוד. בני חשמונאי יכלו להיות, לדעת אנשי בית דוד, כוהנים ואפילו כוהנים גדולים אבל מלכים יכולים להיות רק מבית דוד. היות ורבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, היה מבית דוד הוא העדיף שלא להזכיר את חגם של החשמונאים, אויביו הפוליטיים. מזלו של חג החנוכה היה שהעם אהב אותו חגג אותו ע"י הדלקת נרות ולא הסכים, למרות המחלוקת הפוליטית לוותר על החג.
כך קרה שאחרי שהתלמוד דן בעניין פתילות ושמנים להדלקת נר שבת הוא מוסיף הערת "נזכרתי בדבר" עליה אנו קוראים בשתי השורות הראשונות של הציטוט הבא. בהמשך נדון עניין אורך הזמן שנר חנוכה צריך להיות דלוק. אחריו נידונה שאלת הדרך בה מקיימים את המצווה כשהתלמוד מציג בפנינו ארבעה אפשרויות לקיים את מצוות נר החנוכה ולבסוף התירוץ התלמודי לשתי הדרכים האחרונות לקיום המצווה. אנחנו, האמונים על הדלקת נר חנוכה לאורך שמונת ימי החג, כבר יודעים כי בסיכומו של דבר שיטת בית הלל היא זאת שהתקבלה והיא הנוהגת כיום, למרות שגם שלושת השיטות האחרות הם לגיטימיות לחלוטין.
אמר רבי זירא אמר [בשמו של] רב מתנה, ואמרי לה [ויש אומרים] אמר רבי זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת … ואי נמי לשיעורה [וכמה זמן דולקים הנרות] ? עד שתכלה רגל מן השוק … תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו, [נר אחד לכל המשפחה בכל ערב מערבי חנוכה] והמהדרין נר לכל אחד ואחד [במשפחה], והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך…[תירוץ אחד] טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין. [תירוץ שני] וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג [כמו בקורבנות בחג סוכות שביום הראשון הקריבו שבעים פרים, ביום השני ששים ותשעה פרים, ביום השלישי ששים ושמונה פרים וכך הלאה]. וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין [בעניני קדושה תמיד שואפים להוסיף ולא להפחית ולכן נר שנים שלושה וכד'] … תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו. (בבלי שבת כ"א ע"ב)