כ"ב אמהות מלאכה לימינו – הרבה גליה סדן
* המשכימה קום * והמכוונת שעון מעורר על מנת להשכים קום.
* הקוראת מיילים * והעונה עליהם, * הפותחת יומן * הקובעת פגישות * המקיימת ישיבות והנפגשת עם לקוחות.
* המתדלקת. * המפעילה מכונת כביסה * והתולה כביסה *והמורידה מהחבל
* העוסקת בפיננסים * והמטרידה עצמה בגלל המינוס
* העורכת קניות * והמוציאה כסף מהכספומט על מנת לערוך קניות
* השוטפת את הרצפה * והמנקה אבק * והאוכלת שאריות משלשום
* המתכוננת למבחן * והעושה שיעורי בית * והמניחה לילדיה להתכונן למבחן ולעשות שיעורי בית
אלו הן כ"ב אבות מלאכה.
הרבה חן בן אור-צפוני
אין לי הרבה איסורים בשבת ואני יכולה לחשוב על שלושה שאני נמנעת מהם בשבת: שימוש במחשב, מענה על הודעות טקסט בטלפון וכביסה
השניים הראשונים מחוברים אצלי לעבודה, ותוך רגע מושכים את דעתי מהקודש לחול. הצורך להענות מהר, לתת תשובות, להיות בקשר, לשוטטות חסרת פשר ומערפלת חושים ברשת…פעולות שהן הפוכות מקצב השבת, ומסיחות את הדעת מהקודש לחול.
הכביסה, שהיא עבודת היום יום, שדורשת לארגן, לנקות, לקפל, לחלק…עבודה ששייכת אצלי למרוץ היום יום. יכולה להיות הרבה אהבה ומסירות בעבודות השגרה, תלוי איך עושים אותן ומאיזו כוונה, אבל אני ממש משתדלת לעשות חיץ בין עבודות השגרה למנוחת השבת.
שבת = עונג / נועה מזור
וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג – הלכות השבת שלי מושפעות רבות מהמילים המופיעות בישעיהו נ"ח, (וגם בסידור "העבודה שבלב" בעמ' 75). שבת היא זמן ההתענגות, ההנאה, הזמן שבו הדבר היחיד שחשוב הוא למצוא את הדברים שמשמחים אותי, שמטיבים עימי, שנותנים לי כוח ואנרגיה להמשך השבת. המשך המשפט חשוב לו פחות מתחילתו – לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד. ביחד עם זמן איסוף האנרגיה, הבחירה בדברים שמענגים אותי, אני גם מחויבת לזכור ולהזכיר שאני עושה זאת לשמו ולכבודו של אלוהים. זו לא רק עונג לשם העונג, אלא העונג הזה צריך לכלול את שמו שלא אלוהים, ועשייה לכבודו ובדמותו בעולם. איך לעשות זאת? ימצאו כל איש ואישה בדרכם.
דברים בטלים אסורים בשבת / הרב מאיר אזרי
אני משתדל בשבת שאני חוגג לכבד את הכלל לפיו " ראוי לו לאדם להיות זהיר שלא לעסוק בדברים בטלים בשבת. " – זו השבת שלי שמהותה, ניסיון לחגוג את החיים, את יהדותי ואת מעגל המשפחה והלאום. השבת שלי הינה העלאה בקדושה, ניסיון לחפש את היופי הטמון בחיי שלא תמיד בה לידי ביטוי במהלך שבוע העבודה. השבת שלי הינה ניסיון לעסוק במה שנותן לי ולשותפי לחים את הערך המוסף בחיינו. אני לא עוסק בשבת שלי בחולין, אלא במה שאולי מצוי בגדול ובנשגב, מה שייפול תחת הקטגוריה של דברים שאינם בטלים, כאלה שיש בהם אולי שאר רוח .
השבת שלי היא שבת של ביחד, של מרגוע, של תפילה, של טעמים ייחודים, ומרחבים חדשים. השבת שלי היא של משפחה ואהבה, של התחדשות והעמקה . קצתי בניסיונות לחנך ולשמוע הטפות בשם השבת. האם באמת מעדיף האל את השבת של הזוג , "שומר השבת " , הגורר את ילדיו הקטנים ברחובות העיר הגשומה ללא מטריה משום איסור שספק מוכר או מובן לרבע מיהודי העולם שמחפשים תוכן רלוונטי לחייהם על פני משפחה המעמיקה את הביחד שלה תוך כדי טיול במרחבי הגליל הקסום, וכן , בנהיגה בשבת ?
בעידן בו אנו מצויים , מידי פעם ראוי לחזור לדברי חכמים ולנסות מהם ללמוד ולהטיב..
כך מידי פעם בתקופה האחרונה, כאשר שוב רועשת וגועשת השבת, לא מענייני קדושה, אלא מטלטלות צמאי הפרסום, הכפייה והממון, אני חוזר אל דבריו של ש"י עגנון באלו ואלו. דבריו של שי עגנון מובילים לכלל שאותו בחרתי להעלות בדברי. אביר הספרות היהודית בעידן של תמורות כותב כה יפה על אשה שהשכינה היתה בביתה וכאשר ביקרה משה רבינו למד דרך הכפייה שניסה להנהיג בחייה בענייני שבת שמוטב להנהגה להיות זהירה בענייני שבת, ראוי למעט ולכפות ולנסות ולראות במה שלעיתים נראה חילול שבת דווקא את המיטב שיכול האדם לקשט בו את חייו ואת שבתו. אותה כפרית שפגש משה לימדה את גדול ישראל שגם במלאכה לכאורה אסורה בשבת טמון כח מרפא לעולם. לנו כיהודים רפורמיים אסור לפחד להעלות בקדושה קולות שבת חדשים !
בשבחה של מנוחה / הרבה גילה קן
עדיף לטעמי להתמקד בשבחה של המנוחה יותר מאשר בגנותה של המלאכה. לפעמים נדמה שבחברה שלנו עסוקים כל כך בדקדוקי העניות של "האסור", "המוקצה" יותר מאשר ששמים לב לדברים שהופכים את השבת ואת החיים לעונג.
ולכן, מה הופך את השבת שלי לעונג?
להקשיב יותר לילדים שלי. יש לילדים חושים טובים שיודעים "לחיות את הרגע", להיות במנוחה מבחינת זה שלא חושבים על עבר ועתיד אלא מצויים לחלוטין בהווה. להקשיב להם.
לשחק כמו ילדים ולשחק בכלל. למצוא הזדמנויות רבות למשחק מכיוון שמשחק הוא סוג גבוה של מנוחה ושל עונג והוא משחרר מאוד.
למצוא זמן של שקט – לייחד לעצמי זמן שבו אין צורך לדבר וגם אין צורך להקשיב לאחרים. זמן להתבונן בנחת בבריאה, לראות ולספוג פנימה. להיות שוב בבראשית.
להשקיע בהכנת מזון טעים ומזין, להזין את עצמי באהבה ושימת לב. לדאוג לכך שגם אלה שסביבי מקבלים מזון טוב. למצוא זמן לחלוק את האוכל הטוב הזה עם חברים. לפגוש משפחה וחברים – שהם כמו מזון לנשמה.