נוסח הרמב"ם (שגם היה לפני הפרשן ר' עובדיה מברטנורא): יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי רבי יוסי. רבי מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי.
ניתן לראות כי הטקסטים מביאים את אותו הרעיון, אך שמות ודעות החכמים מתחלפים בין הנוסחים השונים.
ברטנורא: ורבי מאיר אומר אף בחול אסור – ואין הלכה כרבי מאיר, דקיימא לן [שברור לנו] כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולא קרינן בהו [ועליהם לא נאמר] ובחוקותיהם לא תלכו:
דרכי האמורי: משמעויות שונות ומגוונות יכולות להיות לאמירה שדבר כלשהו הוא אסור משום דרכי האמורי. האמורי הוא אחד משבעת עממי כנען, שעליהם כתוב "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח', 3). אם כן, הבנה ראשונית של דברי רבי מאיר, האוסרים משהו משום דרכי האמורי, היא משום עבודה זרה.
אולם ההלכה קובעת כי לא מדובר בעבודה זרה, אלא במנהגי שטות, במנהגי גויים שהם אינם עבודה זרה, אלא אמונות טפלות שלא ראוי לעשותן. הרמב"ם, בהלכות עבודה זרה י"א, כותב כך:
"ודברים אלו (דרכי האמורי) כולן דברי שקר וכזב הן, והם שהטעו בהן עכו"ם הקדמונים לעמי הארצות בדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו, ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלה ההבלים, "תמים תהיה עם ה' אלוהיך".
רשימת המעשים האסורים משום דרכי האמורי ארוכה ומגוונת. יחד עם זאת ישנם מנהגים רבים בעולם היהודי שאפשר היה בקלות לטעון כי גם הן מנהגי האמורי, כלומר אמונות טפלות או מנהגי שטות, שהם חלק בלתי נפרד מאורחות חיינו היהודיים.
מה שמוביל לשאלה החשובה מהם דרכי האמורי בימינו, עבורנו.
האם אימוץ של מנהגים, דרכי חשיבה, התנהגות חברתית ממקומות שונים בעולם היא הליכה בדרכי האמורי? ויותר מכך, מה קובע מה הוא מנהג שטות ומה הוא דבר מועיל ומשמעותי?
אחת הדוגמאות המשמעותיות של ימינו החוזרת ועולה בראשי, היא אימוץ מנהגים שונים מארה"ב, והפיכתם בארץ למוגזמים אף יותר – שעות עבודה מופרזות, שיעבוד לתרבות צרכנית, חוסר יכולת להתמודד עם הילדים ותקשורת בין אישית משמעותית ואמיתית. אנשים רבים עושים זאת בלי לחשוב שזו דרך חיים לא טובה, ואפילו מעדיפים אותה. אותם אנשים יתפסו את אלה הבוחרים לחיות חיים שקטים יותר, מחוברים יותר לעצמם ולמשפחותיהם כ"היפים" וכד'. האם תפיסת חיים אחת עדיפה על פני השנייה, או שמא דרכי האמורי – הדבר הלא נכון לעשות, הוא זה שאינו מתאים לכל אחד מאיתנו, כבני אדם, בעלי צרכים ורצונות שונים?
לפעול על פי חוקי חברה שאינם תואמים את צרכינו, שאינם מטיבים עימנו, שגורמים לנו לנהוג בניגוד לרצוננו, ערכינו, מה שנכון לנו, רק מפחד תגובת החברה השופטת שסביבנו, הם הם דרכי האמורי שלנו היום.