נושא המלאכה בשבת הוא מאותם עניינים עליהם נאמר מעט מאד במקרא, ואילו חז"ל גבשו את תפיסתם הכוללנית לגבי מה מותר ומה אסור בעשייה בשבת בדיונים ארוכים במשך דורות. בלשון המשנה אנו מדברים על אבות מלאכה והנגזרות מהם – תולדות.
כיוון שעניין השבת מופיע בתורה בסמיכות לתיאור העבודות במשכן, קשורים אבות המלאכה קשר הדוק לאותן מלאכות שעשו הכוהנים במשכן ומאוחר יותר במקדש. המשנה משתמשת בביטוי ארבעים חסר אחת, ולא במספר שלושים ותשע, בגלל הדרך בה מתואר נושא העונש במסכת מכות; שם מצוטט מספר דברים כה, 3: "ארבעים יכנו" ואילו המשנה (מכות ג',ו) גורסת "ארבעים חסר אחת".
כאמור, רשימת המלאכות כוללת קבוצות שונות שתכליתן יצירה של דבר הקשור לעבודת הקודש. אחת עשרה המלאכות הראשונות, החל בזורע וכלה באופה, עניינן פעולות הקשורות בבישול או באפיה. היו פרשנים שטענו כי עניינן של פעולות אלו בהכנת מזונות, או אפיית לחם הפנים, או בשול חומרים שונים ליצירת צבעים שהיו דרושים כדי ליפות חלקים שונים במקדש.
הקבוצה השנייה, הכוללת שלוש עשרה מלאכות, המתחילה בגז הצמר ומסתיימת בקריעה לצורך תפירת שתי תפירות, עוסקת בהכנת אריגים – אם ליצירת בגדי הכוהנים, או לפי פרשנות אחרת, ליצירת פרטי בד שהיו חלק מתוך המשכן ואחר כך המקדש, כמו הפרוכות, למשל. נשים לב שבסעיף זה המספר שתים מעניק למלאכה משמעות של בת קיימא. העברת המחט פעם אחת איננה יוצרת תפר ולכן איננה מלאכה. העברת המחט פעמים יוצרת תפר שיחזיק מעמד.
שבע המלאכות הבאות – קבוצה המתחילה בלכידת הצבי ומסתיימת במחיקה על מנת לכתוב שתי אותיות. ציד הצבי נעשה באמצעות מלכודת, או מצודה בלשון המשנה. הרג כמנהג הציידים אסור על פי היהדות משום שכך הופכת החיה לנבלה האסורה בשימוש. תכלית מלאכות אלו ביצירת אותם חלקים במשכן/מקדש שהיו עשויים מעור. פרשן אחר התייחס להכנת קלף מעור הצבי, קלף הדרוש לכתיבת ספר תורה. מעבר לעיבוד העור אנו קוראים גם על כתיבה עליו. גם כאן מופיע המספר שתיים; משמעות כתיבתן של שתי אותיות היא ברורה, שכן אין בעברית מילה בת אות אחת.
הקבוצה הבאה היא בת שתי מלאכות: הבונה והסותר, או בלשון ימינו המרכיב והמפרק – את המשכן או חלקים במקדש.
המכבה והמבעיר עניינם במלאכות הקשורות לאש הבוערת על גבי המזבח והקרבת הקורבנות עליו.
המכה בפטיש ענינו פעולה של גימור מלאכה, כמו למשל נעיצת יתדות אוהל מועד בקרקע כדי שהמשכן יעמוד בצורה יציבה.
האחרון הוא עניין ההוצאה מראשות היחיד לרשות הרבים שגם הוא אסור בשבת.
עד כאן מנינו את אבות המלאכה על-פי הרשימה המשנאית. כמובן שרשימת התולדות ארוכה יותר ונפתלת יותר. תולדות אילו מתחדשות מעת לעת, עם יצירתן של מלאכות חדשות שלא היו בימי חז"ל בקובעם את המלאכות ותולדותיהן. כדוגמא אנו יכולים לברר מדוע אסור לשחק בכדורגל בשבת? התשובה היא כי המשחק בכדורגל הינו תולדה של החורש. החשש הוא פן הבועט בכדור יפגע בטעות באדמה ויחרוץ אותה, פעולה הדומה לפעולת המחרשה בשדה. או מדוע אסור להדליק חשמל בשבת? כי פעולת המפסק הגורמת לזרם האלקטרונים במערכת החשמלית היא פעולה של גימור מלאכה ועל כן היא קשורה באב המלאכה "המכה בפטיש".
בשבוע הבא נתמודד עם השאלה העכשווית: מהם אבות המלאכה, לדעתנו, במאה ה-21.
שבת שלום