המסע של אברהם העברי שיהפוך לאבי עברים, שיהפכו לבני ישראל, שיהפכו ליהודים, מתחיל בצעד אחד, בצעד הראשון שעושה אברהם אבינו בצאתו מחרן אל "הארץ אשר אראך". מסע ארוך ומתפתל, שבוודאי לא ידע את אחריתו כשיצא אליו. ואם היה יודע, האם היה יוצא?
אבל לאותו מסע (ומשא) קדם עוד רגע אחד. רגע קטן או גדול, משמעותי או אולי זניח בשלל המאורעות בחייו של אברם, רגע שיוצר ומאפשר את הרגע הבא.
הרגע הקודם הוא שמיעת הקול האלוהי.
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי.
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
מדברים רבות על היציאה אל הדרך, על חשיבותה של הדרך עצמה, ועל חשיבותו של רגע ההגעה אל היעד. ישנן נקודות ציון רבות במסע, והרבה חלקים משמעותיים בתוכו. לרוב שוכחים לדבר על הרגע שלפני.
רובנו לא זוכים לשמוע את אלוהים מדבר איתנו. אנחנו לא מקבלים הוראה מפורשת "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך…". [ואם היינו טוענות שכך שמענו היינו ככל הנראה מוצאים את עצמנו מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי].
הרגע שלפני הוא הרגע של שמיעת הקול. היום נדבר על קול פנימי, על תחושת שליחות, על מחויבות, ערכים, אידיאולוגיה, רצון להשפיע. ואין זה משנה כלל מהו התחום המדובר, אלא התחושה הפנימית המלווה את המוכנות לצאת למסע, שאין איש יודע מה יקרה במהלכו. לקחת אחריות, להוביל, לשנות, להשתנות.
רגע לפני שאברם קם בבוקר והודיע שיש לצאת למסע, הוא היה מוכן לשמוע את הקול. אולי יותר נכון לומר – להאזין. קולות ששומעים אפשר גם לסנן. להתעלם. קולות שמקשיבים להם, שמאפשרים להם להיות נוכחים בחיינו, עשויים להשפיע על מהלך חיינו לבלי הכר.
הזמנה לצאת למסע, להרפתקה, יכולה להיענות בשלילה. אנו נוטים להיות יותר חשדנים כשאנו יודעים מה מונח על הכף. מה עלולות להיות ההשלכות של עשייה מסוימת. בעת שמיעת הקול אנו מקשיבים לאיזו אמת פנימית, להבנה שהדרך היא ארוכה ושאין לדעת מה סופה. עוצמת הקול גוברת על החשש. השאלה היא האם אנו מוכנות ומוכנים לשמוע את הקול הקורא לנו ללכת.
אני כותבת את הדרשה בסיומו של היום הראשון בשנה האחרונה ללימודי הרבנות שלי. אני בוודאי חושבת על המסלול שעברתי ושאני עוד צפויה לעבור בשנה הקרובה ובהמשך חיי כרבה. המסלול עצמו היה ועודנו מרתק. אני גם זוכרת במדויק את היום בו שמעתי את הקול, שמעתי והייתי נכונה לקראתו.
אני גם חושבת על כך שבמוצאי שבת ימלאו בדיוק 20 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל. האיש ששמע קולות רבים במהלך חייו, שחי את תחושת השליחות, ולא זכה להשלים.
כל מסע של אלף מילין מתחיל מצעד אחד. ולפני הצעד – שמיעת קול האלוהים הקורא לנו לצאת למסע. רק מתוך הקשבה לקולות נוכל לצאת למסעות הטובים והמשמעותיים ביותר של חיינו.
שבת שלום