החיים זה דבר מסובך, מלוכלך, מבולבל ומבלבל. יש בהם מלחמות, ושבי, אהבה ושמחה, לשלם חשבונות וכביסה, הפגנות וללכת לעבודה…
ככה גם פרשת כי תצא. יש בה הכל מהכל שיש בחיים ובמציאות. מלחמות ושבי, ועבד שבורח מאדניו, וקני ציפורים, ובנים סוררים, וחיות שהולכות לאיבוד וגם חפצים שהולכים לאיבוד. אפשר גם ליפול מהגג או להתחתן עם מישהו שמחליט אחרי החתונה שהוא שונא את אשתו החדשה.
לא הכל בה ברור, לא הכל מתאים לגמרי למציאות שלנו היום.
אם הצלחתי לספור נכון, יש בפרשה כעשרים פעמים את המילה "כי": כי תצא, כי תחבול, כי ינצו, כי ישבו, כי יהיה… האם כל ה"כי" דומים זה לזה? כי יכול להיות "כאשר" – כאשר תצא למלחמה על אויבך. אבל אותו "כי" גם יכול להיות "אם" או תיאור מצב שלאו דווקא חייב לקרות. הרי גם למלחמה לא חייבים לצאת. לא רק שלא חייבים לצאת למלחמה, חתן צריך להישאר עם אשתו החדשה במשך שנה לשמוח עם ולשמח את אשתו, ולא לצאת למלחמה.
לא כל המצוות מתחילות ב"כי". יש מצוות רבות שהן פשוט ההוראה. בלי הסברים ובלי תוספות. דוגמא מקרית אך טובה לרצף כזה של מצוות: לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃ לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית ה' אֱלֹהֶ֖יךָ לְכׇל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת ה' אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ לַנׇּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ ה' אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (דברים כ"ג, 21-16)
הרצף הזה גורם לי לחשוב, שהמקרים המתחילים ב"כי" אינם מחויבי המציאות. המצווה נשארת, אבל המציאות שיוצרת את קיומה היא אפשרית. לא חייבים לשלח את הקן – אפשר לא לקחת את הביצים. לא חובה לצאת למלחמה, וגם לא חובה לשבות אנשים. הורים לא צריכים לנסות להגדיר את בנם כסורר ומורה. אפילו לא חובה לבנות בית חדש. המציאות תלויה בנו, במעשינו ובמה שנחליט שראוי וצריך לקדם.
אם המציאות מתרחשת – רצוי שנדע לפעול בתוכה כראוי. אבל יותר מזה, שנדע לשים "כי" על כמה שיותר דברים במציאות, וליצור את זו הראויה.
שבת שלום