זה האחרון לא התרשם מהמכות שהיכה ה' במצרים, עד אשר "היכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה" (שמות יב כט). בני ישראל יצאו ממצרים בשירה המשבחת "מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא!" (טו יא), ובהתלהבות הצהירו "ה' ימלוך לעולם ועד!" (טו יח).
לאחר חוויות לא קלות בתחילת הדרך במדבר, כאשר בחן ה' את אמונת בני ישראל על מי מריבה, הגיע העם להר סיני לקבל את התורה ובה עשרת הדברות. רק לאחר אזכור שני של עשרת הדברות, בספר דברים, היה העם מוכן להיכנס לארץ ישראל. משה אמר "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא" ו-"המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להיטבך באחריתך" (דברים ח ב, טז).
עשר המכות שקדמו ליציאת מצרים לוו בתופעות טבע מרשימות שהצליחו להפחיד ולהרשים הן את פרעה והן את בני ישראל. לעומת זאת, על אף הקולות והברקים, הענן הכבד וקולו החזק של השופר, מתן תורה היה שרוי בענווה. "וירד ה' על הר סיני" (יט כ) – אומר רבי אהרן מקרלין: צדקה עשה עמנו הקב"ה שהשפיל את עצמו וירד ליתן את התורה על הר סיני הנמוך. ועוד אומר רבי ברך ממז'יבוז': גדולה אינה נמדדת לפי ראיית העין וגבהות הלב, מידותיה-לפי שפלות הברך ורוממות הרוח.
עשרת הדברות מבוססות, בחלקן, על הנחת יסוד של ציווי "אפודיקטי"-מצוות פשוטות, מוחלטות, של "תעשה" ו"אל תעשה"-ללא הסתייגויות וללא איומים בעונש או בקנס. הכל היה מבוסס על קיומו של מצפון דתי, משמעת רוחנית ויסוד מוסרי.
ועוד- לעם ישראל ניתנת הבחירה לשמור את המצוות במעמדם החדש כבני חורין. עשרת הדברות פותחים ב"אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" להזכירנו כי בידנו הבחירה – להיות בני חורין, העובדים את האלוהים וחוקותיו או להיות אנשים חסרי ערכים, עבדים ליצריהם.
מתן תורה משמעו קבלתה על ידינו בכל עת מתוך תחושת גאווה על שיש ביכולתנו להתעלות לרמה המוסרית הנדרשת לקיים את מצוות ה'. מה קורה לאותם רבדים בחברה שמעדו אל תחתית הבור החברתי? האם יש בנו היכולת והרצון לחזק את הניצוץ האלוהי שנטמן בהם אך דהה? הרי מצווים אנו לשנן לילדינו וללמדם דברי אלוהים בכל עת. האם מצווים אנו לשקם את האדם אשר טעה בדרכו?
קל, אולי, לענות ב"כן" ספונטאני, אך כשמדובר באסירים המואשמים בעבירות כבדות, הנוגדות בהחלט את הנאמר בעשרת הדברות, יש מקום לבדוק האם אכן נעמוד במבחן.
בכלא נווה תרצה, בו אני מתנדבת כחונכת אישית לאסירה מזה שנה וחצי, מתקיימת פעילות מעניינת וראויה לשבח. לכלא צוות מסור הכולל קצינות חינוך ומספר אנשי מקצוע המתנדבים באופן סדיר. מאז הקיץ הרחבתי את פעילותי, בגיבוי ועידוד המרכז לפלורליזם יהודי, ואני מעבירה מפגשים בנושא העצמת נשים בהשראתן של דמויות נשים ביהדות ולימוד המקורות. פעילות זו נולדה לאחר שנוכחתי כי בבית הכלא קיימת מערכת חינוך המציעה לנשים ללמוד בבקרים. כדי לעודד את האסירות לצאת ללימודים, "משלמים" להן סכום סמלי, השווה לסכום אותו היו מרוויחות במקומות עבודה שבתוך כותלי הכלא. במסגרת זו מתקיימים חוג תקשורת, המוציא לאור עיתון וחוג דרמה המעלה הצגות. הנושאים המטופלים בחוגים אלה הם הנושאים הבוערים בחיי האסירות. המסר המובהק הוא שיש מקום לשיקום הגוף והנפש. בצד כל אלה יש מקום לשמח את הנשים, לערוך סדר ט"ו בשבט ולהביא אל תוך מתחם הכלא ענף של שקדיה פורחת, שאחרת לא היו זוכות לראותו.
לא פעם שמעתי הערות נחרצות מאנשים שהתלוננו על קיומה של פעילות חינוכית שכזו, בטענה שהאסירים אינם זכאים ליותר ממים ולחם, שהעונש חייב להיות הולם את הפשע. אני חולקת עליהם. כל עוד אדם חי, חייבים לזכור שהוא נברא בצלם אלוהים. אין לחדול מלשנן את המצוות שבין אדם למקום ואת אלה שבין אדם לחברו. מצווה גוררת מצווה, ואפילו אם יישארו חלק מהאסירים בכלא עד סוף ימיהם, יש מקום להשפיע עליהם לקבל על עצמם את עול המצוות הבסיסי של עשרת הדברות ואת המשפטים והחוקים שנבעו מהם.
אינני ממהרת לדעת מה הביא את הנשים אל בין כותלי הכלא, אך בכל זאת ישנם מקרים ידועים וקשים. לא תמיד קל להתעלות מעל התחושה הקשה הנובעת מההיכרות עם הפשע הנתעב, אך בסופו של דבר אני מאמינה שלכל אחד הזכות לתשובה ולשינוי. עלינו להשתדל ככל שאפשר לטפח, להחיות, ולחזק את האסיר ללכת בדרכי שלום, כדי שניצור סיכוי להתקרב אל תיקון החברה והעולם כולו. ההישגים צנועים, אך בראיה לטווח ארוך ניתן לראות שינוים לטובה. לכן אין לעזוב את אלה שלא שפר גורלם, אלא תמיד להרים את הדל, בין אם הדלות היא דלות חומרית, שכלית או מוסרית.
על כולנו ללמוד ולהפנים, שנה אחרי שנה, את הלקחים הנלמדים מעשרת הדברות. נזכור את הענווה בדמותו המופתית של משה רבנו, נמשיך ונחפש דמויות מופת לחיקוי גם בימינו, למען יחזקו אותנו להאמין שלא בשמים היא, ויקרבו אותנו לבניית חברה טובה יותר.