קיום האדם תמיד היה כרוך בשאלה, "מי אני?" התשובה מגיעה בכל מיני תלבושות – כמו שְׁמִי, רשימת תכונותי, והזהות הלאומית שלי. אני מאמינה שמטרת העל של המקורות ביהדות היא חיפוש מתמיד אחר התשובה לשאלה הזאת, "מי אני?" וגם לשאלה "מי אנחנו?" ואנחנו מוציאים כמה תשובות לשאלות האלה בהפטרה השבוע.
ההפטרה שמלווה את פרשת השבוע "ויצא" היא מספר הושע. הושע הוא אחד מאחד עשרה הנביאים שדבריהם מופיעים בלקט הנבואות המכונה תרי עשר. הושע ידוע בהזדהות שלו עם ה'. הוא מתחתן עם אישה שגורלה לבגוד בו וכך הוא "זוכה" להבין את חוויית ה' מול ישראל, ולהביע את תחושת הפגיעה שה' מרגיש כשישראל נוטש אותו כדי לעבוד אלים זרים. הקריאה בהפטרה על פי המסורת האשכנזית פותחת בביטוי מקביל לסיפור של הפרשה (בראשית כח:י), "וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה." ובהמשך מסופר על העבודה של יעקב אצל דודו לָבָן ונישואיו עם לאה ורחל.
גם ההפטרה פותחת (הושע יב:יג), "וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר." הושע מזכיר את הסיפור האישי של יעקב האיש שכולנו יכולים להזדהות איתו: סכסוך משפחתי, מתחילים מחדש, עבודה קשה והתאמצות אדירה להצליח.
בפסוק הבא עובר הנביא לחוויה הלאומית (הושע יב:יד), "וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה ה' אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר." כאן, אנחנו יכולים להזדהות עם החוויה שלנו כעם ישראל – להיות חלק מאומה שעברנו יחד גם טראומה וגם ניצחון, ולהיות חברה שפונה למנהיג חזק וכריזמטי שמוביל אותנו ושומר עלינו.
ואז מיד הנביא אומר (יב:טו), "הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו." אפרים הוא כינוי לממלכת ישראל הצפונית שהוקמה בסביבת 930 שנה לפני הספירה והתקיימה בערך 200 שנה. אבל כולנו היינו כאפרים. כולנו עושים טעויות – כיחידים וכחברה – ועלינו להבין שלטעויות שלנו יש תוצאות הרסניות. הושע גם מתאר בפרטים כואבים את הקף הנזק של חטאתינו.
אבל, התפקיד של הנביא הוא לא רק להטיף מוסר אלא גם להציע הזדמנות לריפוי ולהעניק לנו תקווה.
אז הושע אומר לנו (יד:ב-ג), "שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽך. קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־ה' אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֹן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ."
הוא אומר שתמיד נמצאת בידינו ההזדמנות לעשות תשובה. מהי תשובה? תשובה היא לקחת אחריות על הטעויות שלנו, לבקש סליחה, ולהשתדל לעשות טוב. כפי שמדגיש הפרשן רד"ק – רבי דוד בן יוסף קמחי (שחי בימי הביניים בצרפת), הושע בעצם אומר, "איני שואל מכם בתשובה לא כסף וזהב לא עולות אלא דברים טובים שתתודו בהם עונותיכם ושובו אל ה' בכל לבבכם ולא בשפתים בלבד…"
התוצאה של התשובה היא אהבה משחררת בלי גבולות או מחסומים. לפי כך, ה' אומר (יד:ה), "אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה…" האפשרות להירפא ממעשים רעים תמיד קיימת. לכולנו קיימת האפשרות להיות אהובים. כולנו ראויים לאהבה וטמון בנו היכולת לאהוב.
בשובנו אל הדרך הישרה והאוהבת, הנביא מזכיר את הקשר של האדם עם הטבע שהוא הביטוי המפואר ביותר לגדולת ה' ושאליו אנחנו שייכים. כתוב (יד:ו-ט), "אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן: יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו (ענפיו) וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן: יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן: אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים (פסלי עבודה זרה) אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן…"
כשאני יוצאת בבוקר ורואה את הטל על הוורדים בגינה ליד ביתי, אני חושבת על הטוב בעולם. כשאני מביטה בעצים הגבוהים והישרים שמוחזקים על ידי שורשים עמוקים ורחבים שברחוב שלי אני מרגישה ביטחון שאהיה נחושה בדרך הישרה. כשאני מתבוננת בעץ הזית בחצר שפושט את ענפיו אל על ואני נושמת את ריח האדמה הפורה, אני יודעת שתמיד עומדת בפני הזדמנות לצמיחה. וכשאני משוטטת בהרי יהודה בין עצי הברוש ירוקי-עד, אני זוכרת להושיט את ידי השמיימה בזמן שרגלי עומדות איתן על הקרקע.
הנביא מסיים את נבואתו כולה עם הזמנה אחרונה (יד:י), "מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י ה' וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם."
וזה האתגר שלנו. אנשים לא נולדים עם חכמה אלא עליהם לעמול כל חייהם להשיג אותה. היהדות מלמדת שהדרך הישרה היא לא הדרך הקלה. עלינו לנווט מורכבות, להבדיל בין עיקר לטפל, ולהתעסק כל הזמן בהתבוננות פנימית לצד דיונים ומעשים. אני לומדת מחוויית האדם, ממהלכי החברה, ומכוח כל הברייה כולה שמזכירים לי על שלל האפשרויות והזדמנויות שפרושות בפני לעשות טוב לביתי, לעמי, ולכלל האנושות.
שבת שלום