הושע י"א 7 – י"ב 10 (ספרדים) הושע י"ב 13 – י"ד 10 (אשכנז) מלכים א' ג' 15-5 (הצעה רפורמית)
כך כתבה אגי משעול בשיר אהוב עלי:
אֲנַחְנוּ מִתְעוֹרְרִים מֵרָעָב לְלֶחֶם,
רוֹצִים קָפֶה. […]
וְעִם זֹאת אֵין אָנוּ נֶעְדְּרֵי תְּחוּשָׁה
שֶׁאֱלֹהִים אוֹהֵב אוֹתָנוּ
וּמַלְאָכִים לֹא פַּעַם אוֹסְפִים כַּנְפֵיהֶם
לָנוּחַ מְעַט בְּחֶבְרָתֵנוּ.
התחושה הזו של המלאכים המלווים אותנו, של האל הנמצא שם גם כאשר איננו מודעים לקיומו, תחושת החסד וההגנה, היא דבר שמלווה אותי כבר שנים רבות. אולי לכן, נזכרתי בדבריה אלה של אגי משעול כאשר קראתי השנה את פרשת השבוע, פרשת "ויצא".
פרשה זו, שתחילתה בחלום סולם יעקב, המשכה בפגישתו של יעקב עם רחל, נישואיו עם האחיות ושגשוגו בביתו של לבן הארמי, וסופה בעזיבתו את ארם, היא פרשה של חיפוש דרך. כולה התמודדות עם מכשולי החיים והתגברות עליהם, והיא פרשה של אמונה.
הפרשה היא סיפור התבגרותו של יעקב, הילד הטוב של אמא, והפיכתו לאדם בוגר, עצמאי, חזק ברוח, בנפש ובחומר. בכך מעמיד יעקב, ישראל, את היסודות לעם כולו, ומלמד אותנו כמה הכרחי שילובם של ההישגים החומריים בעוצמות רוחניות.
ומה לגבי ההפטרה?
אנחנו מוצאים במסורת מגוון רחב של הצעות להפטרת "ויצא", רובן ככולן לקוחות מספר הושע, פרקים יא עד יד. דבריו של הנביא הם דברי תוכחה אל יעקב (עם ישראל) שהכזיב, על אף שאלוהים העדיף אותו על פני עשיו.
התנועה הרפורמית הציעה להוסיף למגוון ההצעות הצעה נוספת – לקרוא כהפטרה לשבת זו את חלום שלמה, שבמלכים א פרק ג. נבחן, אם כן, מה קושר הפטרה זו לפרשת השבוע, ובייתר שאת – מה קושר בין יעקב לבין שלמה.
תחילתה של הפרשה, כאמור, היא בחלומו של יעקב:
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי–בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו […].(בראשית כ"ח 13-10):
במדרש בראשית רבה שואלים רבי חיא ורבי ינאי מה פירוש המילה "עליו" – "והנה ה' ניצב עליו"? רבי חיא סובר, כי פירושה של המילה "עליו" הוא כפשוטו – האלוהים ניצב על הסולם. לעומתו, רבי ינאי סובר, שהמילה "עליו" מתייחסת דווקא ליעקב, ולא לסולם – האלוהים ניצב עליו, על יעקב, כלומר מתגלה לפניו או אולי ניצב לידו. על כך אומרים חכמי המדרש: "הצדיקים – אלוהיהם מתקיים עליהם". ואני אומרת – כל אחד ואחת מאיתנו, אלוהינו מתקיים עלינו, לפעמים, ברגעי חסד.
ומה לגבי שלמה המלך הצעיר, וחלומו?
גם שלמה, כמו יעקב, הוא בחור צעיר בראשית דרכו. זה-עתה הומלך. שניהם נקלעו למצב שהונדס והוצא לפועל על ידי אמם – רבקה במקרה של יעקב (בראשית כ"ז), ובת-שבע במקרה של שלמה (מלכים א', א'). כמו יעקב, שנאלץ לצאת לדרכו ונשלח אליה על ידי אמו, גם שלמה מצא את עצמו על כס המלכות בגלל מזימה של אמו ונשלח אל דרכו כמלך. שניהם יוצאים לדרך בעל-כורחם ואולי אף כנגד רצונם. שניהם אבודים, אולי חוששים. ולשניהם, כאמור, נגלה האלוהים בחלום על מנת לברכם.
פעמים רבות האל הוא ישות רחוקה שמימית, המייצגת אידיאלים שנראים לנו רחוקים מרחק שלבים רבים במעלה הסולם, מחוץ להישג ידינו. פעמים רבות האל הוא בלתי מושג ובלתי ניתפש, ניצב על ראש הסולם. אבל לפעמים, יורדים המלאכים, אוספים כנפיהם, נחים מעט בחברתנו. לפעמים האל ניצב עלינו ממש, לידינו ממש. או אז, אנחנו חשים מבורכים ומבורכות ממש כיעקב:
וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר–תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל–הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם–עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר–דִּבַּרְתִּי לָךְ. (בראשית כח 15)
ולא רק את יעקב, גם את שלמה מברך האלוהים, בתמורה לכך ששלמה ביקש בחלומו יכולת להנהיג את העם: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת–עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין–טוֹב לְרָע": והאל משיב: וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת–יָמֶיךָ.
שניהם, יעקב ושלמה, מצאו את האלוהים בחלומם, ברגע של שקט מוחלט. ואכן, על מנת לשמוע את האל אנחנו זקוקים וזקוקות לשקט הזה, ליכולת להתעלות מתוך השגרה הסואנת לרגע אחד של הבנה עמוקה יותר, של ראייה רחבה יותר. ההתגלות איננה חוויה חיצונית, אלא משהו בתוכנו, איזו עוצמה שאנחנו פתאום חשים, ולפעמים – היא שלווה וביטחון.
אולי עלינו להתאמן, לקראת חנוכה – חג הנס – המתקרב, ביכולת לראות ניסים ולחוות את הנוכחות האלוהית בחיינו.
לחוש את המלאכים שלידינו, את האלוהים המלווה אותנו, ולבקש, כמו שלמה, שאלוהים יתן לנו, למי שמסביבנו, למנהיגינו ומנהיגותינו: "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט […] לְהָבִין בֵּין–טוֹב לְרָע".
שבת שלום!