אנחנו בשבת החמישית משבע שבתות הנחמה. כן, עוד רגע ראש השנה. ולהתחיל מחדש יכול אדם גם בנשמתו האחרונה. לא רק ברכט אמר את זה, גם ישעיה בהפטרה של השבוע:
כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר־בָּֽךְ׃ כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט. (ישעיהו נ"ד 9).
כמה תקווה לנחמה, לאופטימיות, לאהבה ודאגה אלוהית יש בפסוקים האלה, ובפסוקים נוספים בהפטרה קצרה זו. חסד ורחמים חוזרים ומובטחים בהפטרה זו כמה וכמה פעמים.
אמנם, אותם חסד ורחמים באים יחד עם תזכורת לרגעי משבר:
בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ, בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ…
(שם, שם 7)
אלוהים לא תמיד איתנו, אבל הוא תמיד חוזר לדאוג לנו. איזו הפטרת נחמה מנחמת. הכנה מצוינת לאפשרות ההתחלה מחדש בימי אלול ובשנה המתקרבת אלינו!
ואז אני קוראת את פסוק ג', וקצת מתהפכת לי הבטן. אחרי האמירה לחזק את יתדות האוהל ולשבת בביטחון ונוחות גם נאמר:
כִּי יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גּוֹיִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמּ֖וֹת יוֹשִֽׁיבוּ׃
(שם, שם 3)
ואני לא יכולה שלא לחשוב על אירועי חווארה, ועל אלו שטוענים שכל הארץ שלנו, ושעלינו ליישב את כל הארץ, ושבעצם כשאנו מאפשרים לגויים לשבת על אדמתנו – זו הטעות. והרבה פעמים אני לא זוכרת מאיפה הם מביאים את הרעיונות הרעים האלה, והנה הם גם כאן, בהפטרת הנחמה שלנו. הזו נחמה? לפרוץ לכל עבר, לרשת גויים ולהתיישב בערים שוממות? יש כאן תקווה חזקה מאוד להתפרש לכל עבר, להיות רבים כל כך, שנצטרך עוד ועוד שטח. נכון, אין כאן אמירה על הרג או רצח (ח"ו), אבל לא רק השקט והשלווה הוא הנחמה, אלא הגדילה וההתפרשות.
הגדילה וההתפרשות מובילים אותי לחשוב על כדור הארץ, וכמה א.נשים הוא יכול להכיל, והאם טוב שנרבה כל כך ונתפרש לכל עבר?
אז לא, לעולם לא טוב שנתפרש לכל עבר, ולרשת גויים אחרי שהם ברחו מפנינו זה רעיון ממש רע. אז איפה פה הנחמה?
ואולי, כמו בכל מיני דברים אחרים בעולם, על כולנו לקבל שנחמה של א.נשים שונים באה ממקומות אחרים, ובתקופות שונות הטוב והראוי משנים צורה, ואת שאלת מה הטוב, הנכון והראוי צריך לבחון בכמה פרמטרים. גם מה יש לנו בהפטרה, אבל גם נדרש מסביבנו, מה קורה בעולם, ובחברה ומהי הנחמה שנבקש.
מִי שֶׁחַוָּה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ / לִבּוֹ לַבַּיִת / וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו
אֶת מִי יַשְׂבִּיעַ / אֶת מִי יַרְגִּיעַ / וְעַל מָה יִתְפַּלֵּל עַד סְתָו(רחל שפירא)
נמשיך לקוות, להתפלל ולפעול למען נחמה. ולמען שינוי.
שבת שלום