הפטרת עקב היא השבת בשנייה בשבתות "שבע דנחמתא". כנהוג בתקופה גם הפטרה זו היא נבואת נחמה.
מפטירים: ישעיהו מ"ט 21-14+ נ"א 3. ההפטרה המסורתית היא ישעיהו מ"ט, 14 – נ"א, 3.
*****
השבת נחזור בזמן ונספר את סיפורו של יהודי ספרדי שנולד בסלוניקי לפני כ-500 שנה.
רבי שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי", נולד למשפחה של מגורשי ספרד בסלוניקי בסביבות שנת 1500. כשהתבגר החליט לעלות לישראל במסע שנמשך כשנתיים, והגיע לארץ ב-1536. בדרך פגש ברבי יוסף קארו, גם הוא בדרכו לארץ ישראל. רבי שלמה מספר שאז נפתחו ארובות השמים, וחיזיון מופלא נגלה לפניהם ואמר להם: "שובו ללימודיכם ועלו לארץ ישראל". סיפור זה מונח ביסודו של מנהג הלימוד של תיקון ליל שבועות.
שלושים וחמש שנים לאחר מכן, בשנת 1570, הגיע לצפת רב ירושלמי – רבי יצחק לוריא, האר"י, שמינף את תורת הקבלה ואת הפיוטים ברוח הקבלה. פיוטיו של רבי שלמה הלוי אלקבץ הפכו לידועים ואהובים, ובמיוחד "לכה דודי", שהיה להמנונם של מקובלי צפת, המצפים לבואה של הכלה, שבת, ומשם הפך לאהוב ומקובל בכל קהילות ישראל.
הפיוט מתאר חתונה כפולה – בין עם ישראל (הכלה) לבין הדוד, האהוב – האלוהים. אבל גם בין עם ישראל, שהפעם הוא (כלומר אנחנו) הדוד האהוב, החתן – לבין השבת. השבת, שעל פי המדרש מתלוננת לאלוהים שלכל אחד מימי השבוע יש בן זוג, ורק היא נשארת לבדה, והאלוהים עונה לה – עם ישראל הוא חתנך.
והקשר בין לכה דודי והפטרת עקב ובכלל הפטרות התקופה הזאת?
אנו נמצאים בשבת השניה מתוך שבע שבתות הנחמה שלפני ראש השנה. שבע שבתות בהן קוראים הפטרות מספר ישעיהו, הפטרות נפלאות, שביטויים רבים מהם חדרו לשפה העברית. גם לפיוט שהזכרנו: לכה דודי.
נביט בבתי הפיוט הרלוונטיים לדיון שלנו
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה. לכה דודי:
בית רביעי: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי. לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי… לְכָה
בית חמישי: הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי. כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי. עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי. כְּבוֹד יי עָלַיִךְ נִגְלָה. לְכָה
בית שישי: לֹא תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי. מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי. בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי. וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ. לְכָה
בית שביעי: וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ. וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ. יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה. לְכָה
בית שמיני: יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרוֹצִי. וְאֶת יי תַּעֲרִיצִי. עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי. וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה. לְכָה
ומה מצאנו והדגשנו:
בית רביעי – הציטוט: לבשי בגדי תפארתך עמי – מתוך הפטרת שופטים.
בית חמישי – הציטוט: התעוררי התעוררי – מתוך הפטרת שופטים.
הציטוט: קומי אורי כי בא אורך. – מתוך הפטרת כי תבוא.
הציטוט: עורי עורי לבשי עוזך. – מתוך הפטרת שופטים.
הציטוט: כבוד ה' עליך נגלה. – מתוך הפטרת ואתחנן.
בית שישי – הציטוט: לא תבושי ואל תכלמי. – מתוך הפטרת כי תצא.
בית שביעי – הציטוט: ורחקו מבלעיך – מתוך הפטרת עקב.
הציטוט: ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. – מתוך הפטרת נצבים.
בית שמיני – הציטוט: ימין ושמאל תפרוצי. – מתוך הפטרת כי-תצא
אנחנו שרים ושרות את הפיוט הזה (או קטעים ממנו) כל קבלת שבת. שרים מתוך הרגל, בלי לדעת מה מקורות ההשראה שלו. מה הוא מנסה לומר לנו.
עכשיו, בשבתות הנחמה, בואו נשים לב שמתרחש פה רגע קסום – של חתונה, של שמחה, של הרמוניה. וגם של נחמה, תקווה ואור.
מקובלי צפת היו דור שני לגירוש ספרד. אבל מתוך השבר הגדול הם מצאו תקווה ואור, והניעו את עצמם לפעול למען עולם טוב יותר, ולחיות מתוך שמחה.
ובכך הם מהווים השראה לכולנו.
שבת שלום.