"וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית–אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת." (בראשית ל"ה, ח)
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט." (שופטים ד', ד–ה)
אֲנִי נִקְרֵאתָ לַקְּרָב.
גָּרוּעַ מִכָּךְ, אֲנִי נִקְרֵאת לָקוּם, לַעֲקֹר אֶת עַצְמִי
מִבְּסִיס הַאֵם, מִבְּסִיס הָעֵץ, מֵהַתֹּמֶר שֶׁלִּי, וּלְהַצְפִּין
לַעֲלוֹת אֶל הַר לֹא לִי הַמַּשְׁקִיף אֶל עֵמֶק
שֶׁאַדְמָתוֹ תִּרְוֶה כָּעֵת, בְּשֶׁל בּוֹאִי,
יוֹתֵר דָּם מִטְּלָלִים.
בּוֹאִי אִתִּי, אוֹמֵר לִי בָּרָק.
אֲנִי צִפִּיתִי שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בְּעַצְמוֹ.
בּוֹאִי אִתִּי, לֹא אֵלֵךְ בִּלְעָדַיִךְ, אָז מָה אִם אֱלֹהִים אָמְרָה.
בּוֹאִי אִתִּי, לֹא אֶשָּׂא בָּאַחֲרָיוּת לְבַד.
בּוֹאִי אִתִּי, הֲיִי לִי שׁוֹפָר וְאָלִיבִּי.
הֲיִי לִי מִשְׁעָן וּמִסְתּוֹר.
וַאֲנִי גּוֹמַעַת עוֹד שְׁאִיפָה מֵאֲוִיר הַר אֶפְרַיִם וּמִתְרוֹמֶמֶת.
אֶת פֵּרוּרֵי הָאֲדָמָה שֶׁדָּבְקוּ בַּאֲחוֹרֵי גְּלִימָתִי אֵינִי מְנַעֶרֶת.
מִתְמַתַּחַת, מְרִימָה יָדַי אַט אַט אֶל עַל
בָּרָק מַבִּיט בִּי מְבֻלְבָּל
חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֶפְרֹץ בְּשִׁירָה אֱלֵי קְרָב
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת לְהַחְרִישׁ עַכְשָׁיו
לָתֵת לַשְּׁתִיקָה לַעֲטֹף אֶת דַּרְכֵּנוּ
לִהְיוֹת מַצָּע רַךְ וְדוֹמֵם לִפְרִיחַת הַשּׁוֹפָרוֹת, הַזְּעָקוֹת וְהַפְּקֻדּוֹת.
עוֹד מַבָּט אֶחָד בְּעֵינֵי הלַפִּידוֹת,
לַפִּידוֹתַיי הַטּוֹבוֹת,
תַּלְמִידוֹתַי הָאֲהוּבוֹת,
בְּהֵיעָדְרִי תְּטַפֵּלְנָה בַּעֲרוּגוֹת
בְּהֵיעָדְרִי תַּשְּׁקֵנָה הַעֵרְגוֹת
בהיעדרי.
אֲנִי עוֹלָה לְאַט עַל הַפִּרְדָה שֶׁהֵכִין בָּרָק מִבְּעוֹד מוֹעֵד
עוֹד נְשִׁימָה
וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ.
אֲנִי לִימִינוֹ, הוּא לִשְׂמָאלִי, נוֹשְׂאֵי כֵּלָיו מֵאֲחוֹרֵינוּ.
לָאוֹרֵךְ הָרֶכֶס, בְּמוֹרָד וּבמַעֲלֶה הַגְּבָעוֹת.
צָפוֹנָה.
וְרוֹכְבִים וְרוֹכְבִים וְרוֹכְבִים
בִּשְׁתִיקָה
וּכְשֶׂמֵהַדֶּרֶךְ נִשְׁקַף אַלּוֹן בָּכוּת
הוּא מֵאֵט
מַפְנֶה אֵלַי מַבָּט שׁוֹאֵל.
שֶׁנַּעֲצֹר?
אֲנִי מִשְׁתַּהָה.
לִבִּי גּוֹבֵהַּ לְרֶגַע –
לָמָּה? כִּי אֲנִי דְּבוֹרָה וְהִיא דְּבֹרָה?
כִּי אֲנִי תַּחַת הַתֹּמֶר וְהִיא תַּחַת הָאַלּוֹן?
כִּי כָּל אִשָּׁה וְעֵץ וְתַחַת חָד הֵן?
וְאָז נִרְגַּעַת.
בְּכָל זֹאת עֵץ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ הוּא סִבָּה לְעֲצִירָה.
סְבִיב הָעֵץ אִמָּהוֹת צְעִירוֹת,
עוֹלָלֵיהֵן קְשׁוּרִים עַל גַּבָּן
וְהֵן קוֹשְׁרוֹת סְרָטִים עַל עֲנָפִים
וּמְבַקְּשׁוֹת תְּנוּבַת חָלָב וְשֶׁפַע וְשַׁלְוָה.
שָׁלוֹם לָךְ דְּבוֹרָה, מֵינֶקֶת אֲבִי הַקַּדְמוֹן.
שָׁלוֹם לָךְ אָחוֹת רְחוֹקָה וְשׁוֹנָה מִמֶּנִּי כָּל כָּךְ,
כֹּחֵךְ בְּשָׁדַיִךְ, כֹּחִי בַּשִּׂכְלִי
שָׁדַיִךְ כְּבֵדִים כְּמוֹ הָאַחֲרָיוּת שֶׁלְּפִתְחִי
כְּשֶׁאֲנִי מְלַוָּה אֶת מַצְבִּיא הָאֻמָּה
המוֹבִיל אֶת בָּנֶינוּ
חֲזָרָה לַמִּלְחָמָה.
הָאִמָּהוֹת רוֹאוֹת אֶת שֶׁאֲנִי מְעוֹלֶלֶת.
אֲנִי לֹא מַשְׁפִּילָה מַבָּט רַק עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
וּמוֹשֶׁכֶת בְּרֶסֶן הַפִּרְדָה חָזְרָה אֶל הַדֶּרֶךְ.
לֹא נַעֲצֹר כָּאן עַכְשָׁו, אוּלַי כְּשֶׁנָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם.
כִּי עִם כָּל הַכָּבוֹד לַשָּׁלוֹם, לִפְעָמִים אֵין בְּרֵרָה
כִּי עִם כָּל הַכָּבוֹד לַכָּבוֹד, הוּא לֹא מָתוֹק בְּלִי הַשְׁפָּלָה
כִּי עִם כָּל הַכָּבוֹד לַמְּחִלָּה, לִפְעָמִים יֵשׁ לִזְחֹל מִתּוֹכָהּ
וְלָצֵאת בִּגְבוּרָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
וּלְאוֹרָהּ לְהִתְיַמֵּר וְלִנְזֹף וְלִשְׁעֹט וְלִרְשֹׁף
וְלַחֲזוֹת בִּשְׁקִיעָתָהּ וּלְהִתְכַּרְבֵּל חָזְרָה
אֶל חֵיק הַלְּבָנָה הָרֵיקָה.