אחרי קניית חלקת הקבר במערת המכפלה, רגע אחרי קבורתה של אשתו-אחותו, עוד לפני שעבדו של אברהם יוצא בשליחותו לחפש ליצחק אישה, ובוודאי שעוד לפני החתונה, והילדים/נכדים שעוד יבואו, דווקא אז מצהיר בפנינו הכותב המקראי, שאברהם היה מבורך בכל.
"וה' ברך את אברהם בכל – מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת; אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה" בבלי, בבא בתרא, טז ע"ב
המדרש נותן שתי אפשרויות – שהייתה לו בת, או שלא הייתה לו בת. אם רגע נסתכל מעבר לשנאת הנשים המוצגת כאן על ידי רבי מאיר, נשאלת השאלה – גם אם אברהם בורך בכל – למה עכשיו? למה זו הנקודה שבה היה צריך או בה היה נכון לומר את האמירה החד משמעית הזו? האם כדי להרגיע אותנו, שלא נדאג כי הסיפור אכן יסתיים ב "הפי אנד" – ויצחק יתחתן, וגם אברהם לא ישאר לבד עד סוף חייו, אלא יקח אישה שנייה (או שמא שלישית)? האם כדי לסמן את מה שיבוא מיד – הזיווג המתקרב של יצחק? האם כדי לסיים את מה שהיה עד כה – שרה אמנם איננה, אבל חלקת קבר לה ולאברהם כבר יש? מה יש בנקודת הזמן הזו שדורשת אמירה שכזו? מה יש בחייו של אדם שקובעים האם הוא מבורך? האם יש הבדל בין היותו של גבר מבורך לבין היות האישה מבורכת?
מיד לאחר ההצהרה שאברהם בורך בכל, הוא משביע את עבדו ושולח אותו אל ארם נהרים, אל משפחתו, לחפש אישה לבנו. אז אולי אין לו הכל? אבל יכול גם להיות שהברכה של אברהם אינה קשורה למה שיש או אין ליצחק. אמנם אנחנו נוטים לא פעם למדוד את אושרנו או מר גורלנו על פי מה שקורה לילדים שלנו, אבל אין זה צריך להיות כך.
בבראשית ה' 2 כתוב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם.
אפשר להבין מכך שאדם נקרא אדם שלם רק אם מצא זוגיות. אדם מבורך הוא אדם בעל משפחה. בתרבותנו היום אנחנו בודאי לא רואים את הדברים בצורה חד משמעית שכזו. אדם יכול להגשים עצמו בצורות רבות גם ללא זוגיות ו/או משפחה. אברהם עשה רבות בימי חייו. עמד בעשרה נסיונות, חלקם קשים מאוד. עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו, היגר לארץ חדשה, שינה את כל אורחות חייו ונאלץ להיות הזר והשונה במקום מגוריו. יתכן שחש מבורך, ואולי מאותגר. יתכן ששמח על המקום בו היה, ואולי היה מעדיף לחיות חיים פשוטים ונוחים יותר.
מן הכתוב אפשר ללמוד שהתחושה של היותך מבורך אינה תלויה דווקא במה שיש לך ואיתך פיזית, ביד, כרגע. גם המבט לאחור, אל מה שהיה, המבט אל ההווה והתקווה אל מה שעוד יכול להיות יכולים לתת תחושה של ברכה, של הישג, של סיפוק. גם אם חלק מהאנשים הקרובים כבר אינם, גם אם עוד לא הושגו כל המטרות – תחושת הברכה יכולה להיות שרויה בך, מתוך מידה של צניעות, של הכרת תודה, של קבלה. "איזהו עשיר השמח בחלקו", נאמר בפרקי אבות. ברכות באות בצורות שונות. לחיים יש דרכים שונות להוביל אותנו אל הברכות השונות הקיימות בחיינו. הלוואי ונדע לראות את הברכה במה שיש לנו ולא במה שיכול היה להיות לנו או במה שיש לאחרים, שנדע לא לחפש את הבעיות והחוסרים.
שבת שלום