אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (שם שם, 3)
· לאחר התנאי באות ההבטחות. ראשית הבטחת המזון, היא הברכה החקלאית-כלכלית:
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם (שם, 4-5).
האם הישיבה בארץ לבטח שייכת באמת לתחום הכלכלי ומדוע היא מופיעה לצד פסוקים שעניינם יבולי אדמת הארץ? הפירוש המקובל הוא שאם יש רעב בארץ, וקראנו על כך לא אחת בתורה ובתנ"ך, יורדים ממנה לשבור שבר באחת הארצות הסמוכות. לכן מבטיחה התורה: וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
· לברכה הביטחונית מוקדשים פסוקים רבים יותר:
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצכֶם:
וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶבם:
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב (שם, 6-8).
· הברכה הלאומית באה לידי ביטוי בהקשר עם קיום ברית האבות:
וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם
וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם:
וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ (שם, 9-10).
פסוק 10 איננו בעל משמעות כלכלית. יש כאן הבטחה במישור הלאומי, שגם אם נתרבה לא תהיה בעיה לכלכל את העם מיבול הארץ ואפילו יהיו עודפים.
· כאן אנו מגיעים לעיקר: הברכה הרוחנית. זו פסגת ההבטחות ואפשר לומר כי אל הפסגה הזאת אנו נושאים, כעם, את עינינו:
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם (שם, 11-12).
הרצון והצורך בקרבת ה' הוא הדבר החשוב ביותר שאנו מעוניינים בו כעם. רק עם הקרבה הזאת אנו מגשימים את עצמנו כעם בעל תפקיד מיוחד, עם סגולה.
· לבסוף מגיעה החתימה – ה' מבטיח כי כמו שהוצאתי אתכם ממצרים, כך אקיים גם את השאר:
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (שם, 13).
כשאנו מסכמים את כל הברכות אנחנו צריכים לזכור תמיד שכל הברכות מותנות והתנאי מופיע במפורש בפסוק הפותח: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… האם אנו הולכים ? ! – צריך לפקוח עיניים ולנסות לראות לא רק את הפרטים הקטנים והמרגיזים, אלא את התמונה הכללית.
שבת שלום