מקריאה ראשונה, שנייה וגם שלישית לא ממש מצאתי אותנו, הנשים, בפרשה למעט העובדה שבלעדינו כל אותם גברים לא היו קיימים. מצד שני צריך גם גברים כדי שאנחנו הנשים נוכל ללדת.
כדי להימנע מדיונים פנימיים על מי חשוב יותר, תהיתי מה כתבו הנשים שלקחו חלק בכתיבת ספר פרשנות נשים לתורה, ספר נפלא שיצא בשנה שעברה בהוצאת התנועה הרפורמית בארה"ב.
מצאתי שם כמה דברים מעניינים, לאו דווקא בענייני נשים, אולי יותר בענייני החיים:
אחד הדברים המפתיעים ביותר שקרו לי כשיצאתי לשליחות בחו"ל היה גילוי עולם תרגום התפילות לאנגלית. אני זוכרת את עצמי מבלה את ראש השנה ויום כיפור בקריאת התרגום האנגלי של התפילות ותוהה "מה? לזה הוא התכוון? הרי בעברית הכוונה לגמרי אחרת" תרגום הוא הרי פרשנות, וניתן ללמוד מתרגומים גישות, עמדות, אורח חיים וכדומה. רייצ'ל הברלוק שכתבה את המבוא לספר כותבת על משמעות התרגום: באנגלית נקרא ספר במדבר The Book of Numbers , מספרים. שמו הנוסף של ספר במדבר הוא ספר פקודים. NUMBERS ופקודים מתארים יפה את תמציתו של הספר: יצירת סדר חברתי, מפקד שמות. שמו העברי הנפוץ יותר: במדבר, מתאר את המעבר, הטרנספורמציה של בני ישראל. בין השם העברי לשם הלועזי קיים המתח שנמצא לכל אורך הספר בין סדר לבלאגן, בין תרבותי לפראי, בין ציות למרד. בספר במדבר הופכים בני ישראל מאומה של יחידים, עבדים משוחררים, לקבוצה מאורגנת של אנשים, עם מרכז משותף ומטרה משותפת. הצורך בסידורם של בני ישראל בצורה כזו שתאפשר נסיעה וחנייה מאפשר גישה אל הקודש, ולא סתם גישה אל הקודש, אומרת רייצ'ל, אלא גישה בטוחה אל הקודש, כזו שאדם יוכל לפרוח ממנה ולא למות ממנה.
יצירת סדר בבלגן המדברי מאפשרת לשינויים להתרחש, סדר שיאפשר מפגשים חדשים, חוויות לימוד שונות. פרופ' מנחם פלאי ז"ל כותב על תקופת המדבר:
"ספר במדבר מלמדנו שאין קיצורי דרך לארץ מובטחת. אין קיצורי דרך בתהליכי השינוי שצריך לעבור העם מהיותם עבדים להיות חופשיים. הסדר שנקבע בתחילת המסע הארוך, סדר שחלקו מתואר בפרשתנו, מאפשר את התרחשותם של השינויים האלה. המדבר שבמבט ראשון נראה צחיח, ריק ושומם, מהווה מצע עשיר לתהליך האישי, הקבוצתי שיעברו בני ישראל עד שבאמת יהפכו לעם ישראל ויהיו מוכנים לשלב הבא של כניסה לארץ המובטחת, התישבות ואחיזה בה."
ועכשיו נחזור להתחלה – כפי שנאמר אין נשים בפרשה אבל אנחנו לא היחידות, גם אין זקנים, מוגבלים, בחורים בני רבע ל 20…. אבל יש מספרים רבים.
הספירה שנעשית היא חלקית וממוקדת מטרה: היא בודקת כמה לוחמים יש לבני ישראל. ולמרות שהיא מעייפת, מתישה, שלא לאמר משעממת, מצאתי שיש בה משהו אחר מכל ספירה ו\או סקר שאנו מכירים היום: הספירה אינה מספרית בלבד, היא גם מציינת את שייכותם של הנספרים: למשפחה ולשבט. לכל אדם שנספר יש סיפור, היסטוריה, מורשת שהוא מביא איתו ואל לו להשאירה מאחור. להשאיר את המורשת מאחור יחזיר אותנו לחוסר-הסדר שאינו מאפשר שינוי, שאינו מאפשר גישה אל הקודש. מתוך מרחב מסודר ומוגדר של עשיה, חיים, נסיעה ואפילו לחימה יכולים בני ישראל לעבור את תהליך הלימוד הקשה של היותם עם חופשי מעול עבדות.
בכל פעם שמגיעים בקריאת התורה לסדר נסיעת בני ישראל במדבר אני מאפשרת לעצמי לנטוש לרגע את הביקורתיות ולשקוע בתחושה הראשונית העולה בי מהתיאור שבתורה. אני מוקסמת מסדר המסע, מפירוק המשכן, הרכבתו, אני מתארת לעצמי איך הם בטח התלוננו בכל פעם שעלה עמוד הענן וצריך היה לנסוע, אילו מראות יפים הם בוודאי ראו בדרך, ואיך הם מסודרים כל כך יפה. חוץ מתחושת הסדר שגורמת לי רוב נחת, אני נפעמת מתחושת הביחד שעולה מן הפסוקים. משהו בקריאה החוזרת של שמות כל השבטים והמספרים גורם לי להרגיש שמעבר לידיעה שהייתה להם מטרה משותפת, הם באמת רצו את המטרה המשותפת, רצו להגיע אל המנוחה והנחלה, רצו להיפטר מתחושת העבדות וחוסר העצמאות – רצו להיות עם (ואני מניחה שגם ממש רצו לצאת מהמדבר הזה ולהפסיק לסחוב את המשכן…)
אני מתארת לעצמי שבקונגרסים הראשונים של התנועה הציונית הייתה אותה תחושה: תחושת שליחות, רצון להיות משהו אחד, גדול, משהו מיוחד. אצל הרצל היה זה רצון ליצור קצת סדר באי הסדר, שיאפשר התקרבות לציון. אצל נוח רוזנבלום, עיתונאי וכותב פיזמונים, הסדר, הקונגרס, המפגש, הרוח, הולידו שיר שהפך להיות מראשוני שירי הלכת הציוניים. שיר שטומן בחובו את האתוס הציוני הראשוני של חזרה לימי העצמאות התנכי"ת: אנחנו הציונים, כמו בני ישראל, נכנסים לארץ אבותינו לרשת אותה ולישבה. אנו חוזרים, נושאים דגל כמו בני ישראל במדבר, אנו חוזרים ושיר המעלות בפינו, אנחנו חוזרים יחד – מי ברכב, מי ברגל, כולנו יחד.
שאו ציונה נס ודגל מילים: נוח רוזנבלום לחן: נוח זלודובסקי
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב מי ברגל
נעש נא לאגודה
יחד נלכה נא ונשובה
ארצה אבותינו
אל ארצנו האהובה
ערש ילדותנו
שובו שובו ממרחקים
ארצה ארץ אבותינו
נוסו נוסו ממעמקים
בעזרת שוכן ערבות
אז עם נהיה כמו היינו
מנו יתד פינה
אז שחוק יימלא פינו
ולשוננו רינה!