בלעם מתייעץ עם אלוהים, וזה אוסר עליו באיסור כפול וחד משמעי, ראשית: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם שנית: לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם ואף מסביר- מה פתאום לקלל את העם?? מי שמע על דבר שכזה? זהו עם מבורך ואין לקלל אותו. בלעם מבין את המסר המפורש ומשיב את השליחים ריקם.
אך מלך מואב אינו מרפה, הוא שולח את שליחיו בשנית להפציר בקוסם. גם הפעם בלעם מתייעץ עם אלוהיו. אלוהים שכבר הבהיר את עמדתו המפורשת בנושא, סומך על בלעם שידע מה הדבר הנכון, וכמו אבא מחנך הרואה את בנו המתבגר לפניו, הוא מתיר לבלעם ללכת ומנסה בצורה קצת יותר מרומזת לכוון את בלעם להחליט את ההחלטה הנכונה בעצמו. הוא שולח מלאך עם חרב שלופה לעמוד בדרכו.
ובכדי שנהיה בטוחים שאלוהים לא שינה את דעתו, אלא רק ביקש להעמיד את הגיבור בניסיון, מסופר לנו שבלעם משכים קום חובש את אתונו והולך לדרך ושני נעריו עמו, ממש כמו ממש כמו דמות נוספת שעמדה בניסיון- אברהם.
אבל בלעם איננו מבין לחלוטין את כל הרמזים, טועה ועדיין ממשיך בדרכו.
אחרי שהקב"ה מנסה בכל דרך אפשרית להראות לבלעם רמזים, הוא פותח את פי האתון שמסבירה לבלעם בשפה פשוטה את מה שלא הצליחו לרמוז לו כל המראות שנגלו לפניו וַיִּפְתַּח ה', אֶת-פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם... משונה שבלעם לא רואה את המלאך אבל מצליח לשמוע את האתון. איך זה קורה? ובכן… העולם מתחלק לאנשי העיניים ולאנשי האוזניים. יש כאלו שמבינים הכי טוב כשמדברים איתם ויש כאלו שצריכים לראות/לקרוא. חוקרים ומומחים מתחום החינוך מכנים את העדפות האלה כסגנון למידה – ויזואלי (ראיה) או אודיטורי (שמיעה)
אנשים ויזואליים מבינים או לומדים כאשר האינפורמציה נמצאת מול עיניהם. בקריאה, בדיאגראמות, בגרפים, תמונות וטבלאות. לעומתם האנשים השמיעתיים יפיקו את המרב אם יוכלו לשמוע ולהגיב מילולית למה שהם לומדים. הקראה, שינון, שירים וחרוזים. אפשר להבחין בין אנשים ויזואליים לאודיטוריים גם לפי המילים שבהן הם בוחרים, למשל:
"אתה לא רואה ש… "את לא שומעת ש…
בלעם היה כנראה איש אודיטורי שכזה. ולראיה כשאלוהים מדבר איתו הוא מבין מיד. אם היה הולך לבית הספר היום, הייתי ממליצה למורה הרוצה לקיים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כ"ב) לא לתת לו לקרוא מהלוח אלא לשיר לו שיר עם מסר ברור. לוותר על המלאך עם החרב השלופה ופשוט להגיד לו, לדבר איתו (כמו בפעם הראשונה). את הרמז לעניין קיבלנו כבר ברישא (הנה האקדח המעשן מהמערכה הראשונה)- "הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי" ממש כפי שתיאר בלק מלך אדום זהו סיפור בו לא רואים את מה שנמצא ממש מול העיניים. זהו סיפור בו העיניים כסויות אך האוזניים כרויות.
שמעתם? או ראיתם? (תבחרו) שבת שלום