השבת היא אחת המתנות הנפלאות ביותר שהעניקה היהדות לאדם ולעולם:
יום בשבוע המוקדש כולו למנוחה, המזכיר לנו שאנחנו לא חיים כדי לעבוד, אלה שאנו עובדים כדי לחיות.
ששה ימים בשבוע אנחנו משועבדים לעולם החומרי: רצים מהבית לעבודה לבית למסכים למיטה וחוזר חלילה. אנחנו תקועים בפקקים, הפלאפונים שלנו לא מפסיקים לצלצל לטרטר ולהבהב והעולם סביבנו לא מפסיק לדרוש מאתנו את מלוא תשומת הלב שלו.
אבל אחת לשבוע, מגיעה אלינו השבת המאפשרת לנו להניח בצד את המרדף האינסופי אחרי החומר ותחזוקו ומפנה לנו זמן לעצמנו, לרוח, למשפחה, לשמחה, לחברים; אחת לשבוע אנחנו מקבלים את ההזדמנות להתנתק מהחומר ולהתחבר לקשר שלנו עם האין סופי, האלוהי, עם הנגשב. אחת לשבוע, ללא איחורים, בלי קשר לעונות השנה, או מזג האוויר, או תהפוכות היסטוריות, יורדת השבת על העולם ומבקשת מאתנו לעצור, לשבות. אחת לשבוע אנחנו מקבלים את ההזדמנות לא לפעול בתוך העולם אלא לקחת צעד אחורה ולהביט בו בהשתאות, להודות עליו ולזכור שאנחנו לא רק בוראים אלה גם נבראים.
בבסיס השבת פועם רעיון מופלא שבימי המקרא אף היה מהפכני: תפיסת עולם המאמינה שכל בני האדם, נולדו בצלם אלוהים ושבשורש הוויתם, כל בני האדם שווים. לכן מדגישה התורה שיום השבת הוא יום שבתון הניתן לכולם ללא הבדלי דת גזע מין או מעמד חברתי ככתוב: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שמות, פרק כ', פסוקים ח'-י"א) לא במקרה קושרת התורה כמה וכמה פעמים את יציאת מצרים לשמירת השבת. מצרים הפרעונית, ארץ העבדות, ארץ הניצול שבחרה לשעבד ולמחוק את נפש האדם לצרכיה החומריים, מייצגת סדר עולם חברתי ופנימי שכולנו יכולים להתרדרד אליו אם לא נזהר, אם לא נשים לב אל הנשמה. לכן מול מצרים מוצבת השבת כערך הפוך ועליון. ערך שקורא לנו גם כיחידים וגם כחברה לשמור על עצמנו על זולתנו, על הסביבה שלנו. צמיחה אמיתית, פיזית, חברתית, ערכית ורוחנית לא יכולה להתקיים בעולם של ניצול ועבודה אין סופית. צריך לפנות זמן גם לשמחה, לחברות, לרוח, לאכפתיות, לאהבה.
התנועה הרפורמית הינה תנועה רוחנית תרבותית ולא תנועה הלכתית. לכם גם בכל הנוגע לשבת אנו שמים את הדגש על המהות הפנימית של היום ולא על ההלכות המגדירות מהן אבות המלכה מהן יש להימנע. מתוך תפיסת עלם פלורליסטית אנו רוצים להזמין אתכם לקבל ולשמור את השבת באופן הנכון והמתאים לכם.
אנחנו רוצים להזמין אתכם לקבל ושמור את השבת באופן הנכון והמתאים לכם. זמן איכות עם המשפחה על שפת הים היא חשובה, הכרחית ומענגת לא פחות מלשבת בבית ולקרוא ספר או ללכת לבית כנסת לקבלת שבת או לקריאת התורה בשחרית. אפשר כמובן גם לשלב בין השניים. או לתת לכל שבת אופי משל עצמה. כל עוד אנחנו שומרים על אופיו הייחודי של היום ומפנים בו זמן לדברים החשובים לנו באמת: לנפש שלנו, למשפחה שלנו, לתפילה, להתבוננות, למרגוע, אנחנו בשבת. מי שיזכור ששמירה על השבת במובנה העמוק משמעו לתת לשבת לשמור עלינו ועל הקשר שלנו עם עצמנו ורוחנו, וליבנו, שומר על השבת – לא כהלכתה אבל כמהותה.