פרשת תרומה (והפרשות שלאחריה) מזמינות אותנו להסתכל על פרטי הפרטים של בניית המשכן. פרטי פרטים של חומרים, גדלים, כמויות, שהחיבור המדויק ביניהם הוא היוצר את המשכן המסוים, אותו מבקש האלוהים.
בפסוקים הראשונים של הפרשה מובאות שתי אמירות שנראות מנוגדות לכאורה. ראשית מופיע הציווי "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי", ומיד לאחריו הציווי הנוגד אותו – וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם", ובהמשך – רשימת הדברים אותם ניתן לתרום למשכן. סיכום הרשימה מסתיים באמירה מפתיע עוד יותר – "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". איך התרומה הפנימית, מתוך רצון הלב, מסתדרת עם הרשימה המדוקדקת, ואיך שתיהן מסתדרות עם האמירה שכל בניית המקדש היא על מנת שאלוהים ישכון בתוכנו? האין המקדש ביתו?
הסתכלות אחרת מאפשרת לנו לדון בשאלה – מה בין הצרכים של אדם, לבין מה שאדם אחר יכול להעניק לו. כולנו נותנות לאלה מסביבנו, כל אחת בדרכה ומתוך עצמה-לבבה והתנסויות חייה. הרצון הפנימי לתרום, לעזור, להיות עם הוא חשוב ומשמעותי. בלעדיו אין חברות, קירבה, קהילה. אבל מתוך זה עולה השאלה – מה בין מה שאני יכולה ורוצה לתת לבין צרכיו של האדם שמולי?
כשאנו זקוקות לעזרתו ותמיכתו של אדם אחר, יש לכל אחת מאתנו צרכים שונים ומגוונים. לעיתים אנו יודעות אל מי לפנות, ממי לבקש עזרה ותמיכה. השאלה מה ומי יכול לבנות אותנו, לקדם אותנו, להעלות את רוחנו אל מקום טוב יותר היא אישית מאוד. היכולת להיות מדויקות, ברורות, ולדעת לדרוש את הדבר אותו אנו צריכות הוא חשוב ומשמעותי.
אנשים שונים ינסו לתת לנו מתוך ליבם. ואין חלילה לזלזל בכך. האפשרות לראות בכל דבר הניתן לנו מתנה, היא מתנה בפני עצמה. אבל בניית השותפות האמתית, החיבור המיוחד והאחר, המקדש, נוצר מתוך היכולת לפרוט לפרוטות את התרומות הנדרשות. כאשר אני יודעת מה לבקש – מה הם הדברים שיבנו אותי, אני יכולה לבנות עם חבריי, עמיתותיי, וכל מי שמסביבי את המקדש שהוא השיתוף של הצרכים האישיים ושל היכולות.
מרטין בובר לימד אותנו להבדיל בין שני סוגי יחסים – אני-לז / אני-אתה. אני-לז היא מערכת יחסים של שימוש. היחסים ביני לבין זולתי הם תועלתניים. ביחסי אני-אתה יש יחסים של קרבה, עומק, שיתוף. במערכת יחסים כזו, לפי בובר, שוכן האלוהים. כאשר נדע מה לבקש, נוכל לקבל את הדבר האמיתי ביותר שהצד השני יכול לתת. יחדיו ניצור את המקדש לאלוהים.