ההפטרה המוצעת על ידינו עוסקת בתיאור יציאת מצרים ובאירועי הנדודים במדבר: תהילים קל"ו 16-1. ההפטרה המסורתית בשופטים, שירת דבורה, נבחרת משום היותה שירה כשירת הים. זו דוגמה טובה להפטרה שאינה קשורה נושאית לפרשה אלא בגלל הסוגה (ז'אנר) הספרותית. שופטים ה', 1-31 (ס)
*****
אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. המדרש בפסחים סו ע"ב בתלמוד הבבלי, מציג את דבורה כאחת ברצף של מנהיגים שחטאו בגאוה ומתוך כך נשתכחה ממנה נבואתה. הראשון שבהם הלל שהחל מקנטתר את בני בתירא לאחר שמינוהו נשיא עליהם, ומתוך כך שכח הלכה שידע. אחריו מובאת דבורה האומרת בשירתה: חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל (שופטים ה, 7). דבורה לפי המשתמע במדרש זה מציגה עצמה כמי שקמה לחזק את הבטחון שנפרץ בקרב ישראל. וזה לפי המדרש, מה שגרם לנבואה להסתלק ממנה. הראיה להעלמות כושר הנבואה של דבורה מצויה בשירה עצמה: עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר. כלומר – דבר השיר נעלם ממנה והיא כאילו נרדמה בשל יהירותה. דבורה נמצאת בחברה טובה. בהמשך מביא המדרש גם את משה ואת אלישע הנביא שחטאו, לפיו, בחטא היוהרה.
אלא שדבורה, היא המנוע רב העוצמה להתנגדות של ברק בן אבינעם, ושבטי ישראל ללחץ שמפעיל עליהם יבין מלך חצור בידי סיסרא שר צבאו. דבורה, לא רק מניעה את ברק, היא גם חוזה שהקרב יוכרע בסופו בידי אשה. ומסתבר שלא היא האישה שתכריע את הקרב.
כמו מרים לפניה דבורה היא מנהיגה שמניעה לפעולה, היא נצבת מאחורי ברק ודוחפת אותו להתנגדות. דבורה מניעה ממש, ואילו מרים הניעה את ראשיתו של משה, תמכה בו בשירת הים, בהצטרפותה עם הנשים, ותמשיך ללוות אותו במסע. הן מרים והן דבורה מגלות מנהיגות מניעה ודוחפת לפעולה, שתיהן יוצרות את המצע לגבר שהן בחרו להוביל את ישראל לתשועה, ולהשתחרר מעולו של כובש ומשעבד.
זאת ועוד, דיבורה של דבורה בשיר, כמו היציאה של מרים בתופים ובמחולות, היא מנהיגות מלאת חיים, דבריה של דבורה – תורתה – היא שירתה, וכך מרים עם הנשים על הים.
אז מדוע נאמר לדבורה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר? – את זאת נוכל ללמוד מהמזמור לכה דודי. שם אנו שרים:
הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי / כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי / עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ.
הקריאה להתעורר היא הקריאה לדבר שיר. ההתעוררות היא התעוררות הנבואה. דבר השיר הוא אורה של דבורה, הוא נבואתה. אותה נבואה שהביאה אותה לקרוא לברק בן אבינועם, ואותה רוח קודש שהביאה את שירת דבורה. נבואתה של דבורה היא אותו דבר ה' שנגלה למשה בהר סיני בדיבור. יכולת הדיבור של דבורה הוא יכולתה לקום כאם בישראל להוביל לשחרור מעולו של מלך חצור.
הנבואה בשירה הינה מנהיגות מרשימה וייחודית, היכולת להתגבר על כל חזונות העיועיוים, על החרדות והפחדים ולהבין כי הנהגה אלוהית היא הובלה לעבר שיחרור משעבוד, חירות, וחיי שלום בארץ הזאת.
מעניין לשים לב שכמו דבורה גם הלל, משה ואפילו אלישע היו מנהיגים שעיקר מסעם היה להוביל לשיחרור משעבוד, לחירות, ולחיי שלום עבור עם ישראל, ואולי אפילו עבור כל יושבי תבל.
שבת שלום