מזמור המלאכים: "שלום עליכם מלאכי השלום"
לפי המדרש שני מלאכים מלווים את האדם בחוזרו מבית הכנסת לביתו, מלאך טוב ומלאך רע, וכאשר הם מגיעים עמו לביתו , אם הבית מואר ושולחן השבת ערוך ויש אוירה חגיגית שמח המלאך הטוב ואומר יהי רצון שתהיה כך בשבת הבאה והמלאך הרע מרכין את ראשו בשתיקה. ולהפך אם הבית מבולגן והכל כמנהגו נוהג, כמו כל שאר ימי החול, שמח המלאך הרע ואומר: יהי רצון שיהיה כך בשבת הבאה והמלאך הטוב מרכין את ראשו בשתיקה.
על בסיס המדרש הזה נכתב השיר " שלום עליכם מלאכי השלום…"
המלאכים האלה קיימים בעולם בו חושבים על שבת נכונה ושבת לא נכונה, על אסור ומותר, בעולם שלנו ניתן לתת פרוש אחר למלאכים אותם אנו מזמינים ע"י השיר . מלאכים הם ישויות טהורות שקשורות לאיכויות כגון שלום, אור, רפואה, לכן יש לנו מלאכים בשם רפאל, אוריאל וכדומה. בשיר המלאכים אנו מזמינים אלינו איכויות של שלום אהבה ורפואה, שימלאו את חיינו בצורה אחרת.
מילות המזמור:
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
(נוסח ספרדי: בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלום, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא.)
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ
יהוה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם תהלים קכא
ברכת הילדים
לפני הקידוש נוהגים לברך את הילדים. יש המברכים כבר לאחר הדלקת נרות השבת. זאת הזדמנות לתת לילדים גם ברכה אישית ואפשר להוסיף לברכה המסורתית מילים משלכן.ם.
ברכת הבנים
שִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
ברכת הבנות
יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.
יְבָרְכֵךְ יְיָ וְיִשְׁמְרֵךְ.
יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלַיִךְ ויחֻנֵּךְ.
יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלַיִךְ וְיָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם.
—
הֲיִי אֲשֶׁר תִּהְיִי וַהֲיִי בְּרוּכָה בַּאֲשֶׁר תִּהְיִי
הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה וֶהֱיֵה בָּרוּךְ בַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה. (מארשה פאלק)
—
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, שֶׁתִּשְמֹר עַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם תָּמִיד. שֶׁתְּהֵא הַשִֹּמְחָה וְהָאַהֲבָה שׁוֹרָה בְּתוֹכֵנוּ, וְהָגֵן עָלֵינוּ מִכָּל מַכְאוֹב וְחַבָּלָה, צַעַר וְאַכְזָבָה.
שְׁכִינָה, מְקוֹר חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר מִפִּי עוֹלָלִים יִסַּדְתְּ עֹז, אָנָּא הַנְחִי אֶת יְלָדֵינוּ שֶׁדַּרְכָּם לֹא תֹּאבֵד, וְהָאִירִי אֶת יוֹמָם; עֲשִֹי שֶׁחִיּוּכָם לֹא יָמוּש מִפִּיהֶם לְעוֹלָם, וְהַרְחִיקִי מֵעֲלֵיהֶם פְּגָעִים רָעִים. אָב הָרַחֲמָן – הֲשִׁיבֵם אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם וּבְגִיל תָּמִיד. בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ, מִשִֹּמְחַת הוֹרִים וִילָדִים.
(הרבה אשרת מורג)
זמן לשיחה משפחתית
לפני הקידוש כל אחד מבני המשפחה מספר על חוויה משמעותית מהשבוע המסתיים או בוחר את היום המשמח או המשמעותי ביותר בעבורו בשבוע החולף. בנוסף לכך ניתן להקדיש את הרגעים שלפני הקידוש לאמירת דבר תורה על פרשת השבוע.
קידוש ליל שבת
מן התורה מצווה לקדש את השבת כפי שכתוב: 'זכור את יום השבת לקדשו'.
מה זאת אומרת לקדש? להפוך דבר לקדוש, פירושו לייחד את הדבר אותו אנו מקדשים,
ולהפוך אותו לנעלה יותר.
כיצד אנו מקדשים את השבת? במקורות נאמר איש לדש אותה במאכל ובמשקה מיוחדים ובברכה.
הברכה שהתמסדה היא ברכה על היין שכוללת את הפסוקים מספר בראשית שמספרים על השבת.
מברכים על היין משום שהוא נחשב התוצר הנעלה ביותר שאדם מפיק מן הטבע.
—
יש הנוטלים ידיים טרם הקידוש, ויש הנוטלים לפני הברכה על הפת. מברכים את הברכה לאחר הנטילה וניגוב הידיים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
המקדש/ת אוחז/ת ביד ימין את כוס היין.
פסוקי השבת:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
(בראשית ב, א-ג)
מבקשים את רשות המסובים להמשיך בסדר הקידוש:
בִּרְשׁוּתְכֶם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי / בִּרְשׁוּתְכֶם חֲבֵרַי וְחַבְרוֹתַי / סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי (המסובים עונים: לְחַיִּים).
ברכת היין:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
| נוסח אשכנז: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים (ויש אומרים: עִם כָּל הָעַמִּים). וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנו. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. | נוסח ספרד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |
נוסח ברכת היין מהגניזה – ברכת יין עסיס:
בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא יֵין עָסִיס וְתִירוֹשׁ טוֹב
מֵעֲצֵי גְּפָנִים, וְהוּא עָרֵב לַנֶּפֶשׁ וְטוֹב לָאָדָם, וּמְשַׂמֵּחַ לֵב וּמַצְהִיל פָּנִים.
וְהוּא תַּנְחוּמִין לָאֲבֵלִים, וּמָרֵי נֶפֶשׁ יִשְׁכְּחוּ רִישָׁן, וְהוּא רְפוּאָה לְכָל שׁוֹתָיו
לְמִי שֶׁיִּשְׁתֶּנוּ בְּטַעַם וּבְדַעַת.
הוּא שִׂמְחַת לֵבָב, שָׂשׂוֹן וָרָב גִּילָה לַשּׁוֹתִין אֹתוֹ. הוּא – אֱלֹהֵינוּ יְצָרוֹ
מֵאָז לְהִתְעַנֵּג בְּמַעֲשִׂים כּוֹנְנוּ מֵרֹאשׁ, שֶׁכָּל שׁוֹתָיו יְבָרְכוּ לָאֵל וִישַׁבְּחוּ
לְיוֹצֵר בִּינָה הַמֵּכִין מַעֲדְנֵי תֵּבֵל וְיֵצֶר לִמְתוּקֵי אָרֶץ. הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר בָּרָא
תִּירוֹשׁ מִן הַגֶּפֶן וְהִתְקִין עָסִיס מִן הָעֲנָבִים לְהַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ רְעֵבָה וּלְמַלֵּא נֶפֶשׁ
שׁוֹקֵקָה. שׁוֹתָיו יִשְׂמַח לִבּוֹ עַל פְּרִי מַעֲשָׂיו. יְבָרְכוּ לְבוֹרְאֵהוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
ברכה על החלה / על הפת:
בערב שבת נוהגים לברך על שני לחמים או שתי חלות
הסיבה שאנחנו מברכים על שתי חלות, היא זכר ל'מן' שירד לבני ישראל במדבר. כל יום ירד מן בכמות של 'עומר' לכל אחד מבני ישראל, וביום שישי, ערב שבת קודש, ירדה כמות כפולה של שני עומרים לכל אחד – אחד מהם אכלו ביום שישי ואחד נוסף השאירו לשבת קודש. לכן אנחנו מברכים בשבת על שתי חלות בכל אחת מהסעודות.
נהוג לכסות את החלות כחלק מכיבוד החלות, לפני הברכה מסירים את הכיסוי מעל לשתי החלות, מניפים אותן לעיני המסובים ומברכים:
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
נוהגים לזרות מעט מלח על החלה הבצועה, זכר להמלחת הקרבנות במקדש, ולחלק למסובים. במהלך שבתות תשרי נוהגים לטבול את החלה בדבש. בשבת חוה"מ סוכות מברכים לפני ברכת הפת את ברכת "לישב בסוכה".