עם צאתם של שלושה כוכבים, גם השבת פורשת כנפיה ויוצאת.
את צאת השבת מציינים בברכת ההבדלה, המבדילה את השבת משאר ימי השבוע העומדים להיכנס.
ברכת ההבדלה משלבת את כל החושים: חוש הראייה – נר ההבדלה, חוש הריח – ע"י הרחת בשמים, וחוש הטעם – ע"י שתיית יין.
כל אחד מהחושים מציין את אחד מהאברים של הגוף והנשמה, המתחדשים בשבת.
ברכת הבדלה מדברת על כל ההבדלים שקורים בעקבות השבת, על ההפדה בין כל הימים ליום השבת, בין הקודש לחול ובין ישראל לכל העמים.
מכיוון שמפחיד ולעיתים אף מפחיד לצאת מהשבת הרגועה, ההבדלה משלבת בתוכה פסוקים המדברים על פחד: " הנה אל ישועתי אקרא…" "אל תירא יעקב אל תירא" וכדומה.
הבדלה למוצאי שבת ולמוצאי יום טוב
בקשות לפני ההבדלה:
אלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, הָחֵל עָלֵינוּ אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע, וּמְנֻקִּים
מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת מֵאִתְּךָ, תַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ.
עפ"י תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות דף ה
תִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת… וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִיש מֵרֵעֵהוּ, וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים; אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
מתוך תפילת רבי אלימלך מליז'נסק
לפני ההבדלה או לפני אמירת ברכת "בורא מיני בשמים" ניתן להזמין כל אחד מבני המשפחה לספר על חוויה טובה שחווה במהלך השבת, ושהוא לוקח כצידה לשבוע החדש, או לאחל איחול כלשהו לקראת השבוע החדש. ניתן גם לערוך סבב בין בני המשפחה, ובו כל אחד מספר בתורו על אירוע היסטורי או על אישיות הקשורים לתאריך של אחד מימות השבוע המתחיל.
ההבדלה:
המבדיל/ה נוטל/ת ביד את כוס ההבדלה ואומר/ת את הפסוקים הבאים:
| נוסח ספרד: כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא: אָנָּא יְיָ הושִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא: הַצְלִיחֵנוּ. הַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ. הַצְלִיחַ לִמּוּדֵינוּ. וּשְׁלַח בְּרָכָה, רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. כְּדִכְתִיב: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: המבדיל/ה והקהל אומרים יחדיו: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר: המבדיל/המבדילה ממשיכים: וּכְתִיב: וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַיְיָ עִמּוֹ: כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ. | נוסח אשכנז: הִנֵּה אֵל יְשוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: לַיְיָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: המבדיל/ה והקהל אומרים יחדיו: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר: כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ. המבדיל/ה מגביה/ה את כוס היין ואומר/ת : כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא: |
המבדיל/ה מבקש/ת את הרשות להמשיך:
בִּרְשׁוּתְכֶם בְּנֵי מִשְׁפָּחְתִּי / בִּרְשׁוּתְכֶם חֲבֵרַי וְחַבְרוֹתַי / סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי (המסובים עונים: לְחַיִּים).
ברכת היין
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
לא שותים מהיין עד סוף ההבדלה.
אם מבדילים על משקה אחר מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ.
ברכת הבשמים
רוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי (עִשְבֵי) (עֲצֵי) בְשָׂמִים.
מריחים את הבשמים.
ברכת הנר
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
נוהגים להסתכל על הציפורנים לאור נר ההבדלה.
ברכת ההבדלה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים,
בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
שותים מן היין ומעבירים ליתר הנוכחים. מכבים את הנר ביין שנותר מן הכוס.
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחֹל.
זַרְעֵנוּ וּשְלוֹמֵנוּ יַרְבֶּה כַחוֹל.
וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה:
שָבוּעַ טוֹב.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי,
בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.
מִרְיָם הַנְּבִיאָה, עֹז וְזִמְרָה בְּיָדָהּ,
מִרְיָם תִּרְקֹד אִתָּנוּ לְהַגְדִּיל זִמְרַת עוֹלָם.
מִרְיָם תִּרְקֹד אִתָּנוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם.
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ הִיא תְּבִיאֵנוּ אֶל מֵי הַיְּשׁוּעָה.