בדרך כלל, כשאנו מסיימים את קריאת התורה עלינו לדפדף כמה ספרים עד למציאת ההפטרה בדברי הנביאים. בשמחת תורה, אנו מסיימים את פסוקיה האחרונים של התורה ובתנ"ך שבידינו אנחנו הופכים דף לתחילת ספר יהושע. ההפטרה שלנו מהווה המשך ישיר של הסיפור, ובשבת הבאה נחזור לתחילת בראשית.
אפשר לראות כאן שתי תנועות בו זמנית – תנועת מעגל ותנועת קו. המעגל הוא החזרה השנתית על התורה, ברגע שמסיימים את "וזאת הברכה" מתחילים מבראשית. ההפטרה מציעה לנו להחזיק בו זמנית גם את הזמן המתקדם, את הסיפור הנמשך אל תוך ארץ ישראל. חמשת החומשים נעצרים רגע לפני הכניסה לארץ וישר חוזרים לבריאת העולם. ההפטרה שלנו היא הצעד הראשון לתוך הארץ המובטחת, לתוך חיים הקשורים בארץ ובאחריות.
שלוש פעמים בהפטרה הקצרה שלנו מופיע הביטוי "חזק ואמץ": חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ רַק֩ חֲזַ֨ק וֶאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ כְּכׇל הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל–תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: (יהושע א 7-6, 9)
מה פירוש הביטוי הזה, שהפך לביטוי כה שגור, ומדוע הוא חוזר שלוש פעמים בתשעה פסוקים?
רש"י מבין כי מדובר בציווי של אלוהים למשה להתחזק בשלושה תחומים שונים: דרך ארץ, תורה ומלחמה.
המונח "דרך ארץ" הוא בעל משמעות כפולה בהקשר זה: דרכה של הארץ – משימת ההתנחלות בארץ כנען מחד, ומאידך – הביטוי התלמודי "דרך ארץ" המשמש ביטוי כללי להתנהלות מכובדת ומנומסת.
"התורה" והצורך להתחזק בשמירת מצוותיה, משמעותי במיוחד לאחר מותו של משה רבנו שהיה מזוהה עם מתן התורה ותכניה. על יהושע מוטלת החובה לשמור תורה שלא הוא קיבל באופן ישיר, ולהמשיך להדריך את העם לאורה.
לבסוף – מלחמה באויבים. על יהושע מוטלת המשימה הצבאית של כיבוש הארץ המובטחת. משימה מורכבת, הדורשת אומץ לב וגבורה.
רש"י מסמן שלושה תחומי פעולה שעמם מנהיג צריך להתמודד – דרכי התנהלות ונורמות חברתיות, מוסר ובטחון. ממש תכנית עבודה למנהיג/ה.
גם האברבנאל מפרש את חזרת הביטוי כמבטא התחזקות בשלושה תחומים, אך הוא מזהה אותם כמרחבים המבטאים גורמים שונים אתם יהושע צריך להתמודד: הראשון – התמודדות אל מול העם. יהושע צריך להוביל את העם אל הנחלה, " ובזה יצטרך חוזק ואומץ רב", שהרי לא קל לחלק נחלות לאנשים ללא משוא פנים וללא פחד מאיומים. השני – אל מול האל. יהושע צריך חוזק כדי לא להמשך אחר תאוותיו, ולפעול ביושר ובמוסריות גם כאשר הוא בעל הכוח והשררה; והשלישי – אומץ לב בקרבות אל מול האויבים עמם יצטרך להלחם. שלוש גזרות הדורשות אומץ וחוזק.
אך מהו "חזק ואמץ"? מה ההבדל בין חוזק לאומץ? המלבי"ם בפרקנו מבחין בין שני המושגים: " חזוק הוא התחלת החוזק ואמוץ הוא התמדת החוזק". יש אנרגיה וכוח מסוים בהתחזקות, בעמידה מול אתגרי השעה. יש כח אחר ביכולת להתמיד לאורך זמן בהתחזקות המוסרית והפיזית. מנהיגים ואנשים זקוקים לשניהם.
ההפטרה שלנו מסמלת את החיים במציאות אנושית. לא עוד מן היורד משמים, לא עוד עמוד ענן ועמוד אש. אנו מתחילים להתנהל כעם ככל העמים. ומה נדרש מהנשים ומהאנשים המנהיגים אותנו? מה נדרש מאתנו?
ההפטרה מציבה בפנינו את אתגר ההתמודדות עם משברים לאורך זמן וקוראת לנו להתנהל בדרך ארץ, במוסריות ובביטחון. לא לפחד מאויבינו, לא להיבהל מהאנשים ההולכים אחרינו ועמנו ואולי בעיקר – לא לפחד ולוותר לעצמנו.
חג שמח ושנה טובה