לצד המצה וצלחת הסדר בהרכב כזה או אחר, ארבעת הקושיות והבנים, ארבעת כוסות היין הם מסמלי סדר הפסח. אך כבר דורות רבים יש המניחים כוס חמישית על שולחן החג. עדות לנוכחות הכוס החמישית עולה כבר בגמרא והרמב"ם כבר מלפני יותר מאלף שנה, התיחס למנהג ולא שלל אותו ואף הוסיף וביקש מן השותים כוס זו להוסיף ברכה. הכוס החמישית היתה נהוגה בישיבת סורא בעוד בפומפידתא שמרו על גרסת ארבעת הכוסות. היו ששתו מן הכוס החמישית והיו שרק הניחו אותה על שולחן החג. כך לאורך הדורות היו שהרחיבו והיו ששמרו על גרסת המקור. כוס זו אולי מצינת את דבר ריבוי הדעות והמנהגים בקהילות ישראל ואת כח החידשו לאור הזמן והמקום. יש הקושרים כוס זו לאליהו הנביא זה שיבשר גאולה ומי מאיתנו לא זוכר את הצפיה של הדור הצעיר לראות את תנועת היין בכוס המונחת על עדן החלון או במקום מרכזי בשולחן החג. לא פעם היו שביקשו שהכוס החמישית תהא לציון אתגר או מאורע לאומי. כך, הרב מנחם כשר הציע שכוס זו תושק לציון חידוש עצמאות ישראל וקיבוץ הגליות. היו שהציעו שכוס זו תהא לסמל המאבק ליציאת יהודי ברה"מ. זאת לצד השארת כסא ריק ליהודי החסר והרחוק. מזה שנים מונחת בבתים של בני הקהילות הליברליות "כוס מרים", זו המספרת במסע הגאולה של נשות ישראל מימי גלות מצרים ועד ימנו ומעלה על נס את גבורת נשות דור מצרים. לרוב כוס זו בשונה מארבעת הכוסות תוכנה הוא מים זכים, יש אומרים זכר לבאר המים שהעמידה מרים, אחות משה לבני ובנות ישראל במדבר.
דומה והשנה ראוי ותושק כוס חמישית לציון המאמץ לשמור על ערכי מגילת העצמאות, המסמלת לא רק את שיבת ציון, אלא את הבסיס עליה מושתת החברה הישראלית : חירות, צדק, שיויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה, חופש דת, תרבות ומצפון וחתירה לשלום ולשגשוג לאור חזון נביאי ישראל. רבים חשו השנה שערכי יסוד אלו בסכנה. אולי ראוי ואנו נשא הפסח הזה כוס חמישית מתוך רצון לחזק את ברית העצמאות המשותפת לכה רבים. נבקש לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ונשמור על עצמאות מערכת המשפט ונקוה שקול המחלוקות יעלם ממחנה ישראל ותמצא הדרך להמשיך ולבנות ולהבנות בארץ חמדת האבות והאימהות, מתוך כבוד הדדי ושמירת זכות האחר והשונה. בבחינת שונים ביחד, גדול כוחם מהאחד.