מה ומתי חוגגים – הפטרת אמור

ההפטרה נבחרה משום הקשר בין ענין פעולת הכהנים המופיע גם בפרשה. מפטירים: יחזקאל מ"ד 24-15. חיבור אחר לפרשה בהפטרה חילופית נחמיה ז' 72 – ח' 13. פסוקים 18-13 המתארים את חג הסוכות בימי בית שני מתחברים ללוח החגים התורתי באמצע הפרשה. ההפטרה המסורתית היא יחזקאל מ"ד 31-15. ****** ההצעה הרפורמית החלופית להפטרת אמור, העוסקת בחגיגת […]

04/05/2023
הרבה נועה מזור

ההפטרה נבחרה משום הקשר בין ענין פעולת הכהנים המופיע גם בפרשה. מפטירים: יחזקאל מ"ד 24-15. חיבור אחר לפרשה בהפטרה חילופית נחמיה ז' 72 – ח' 13. פסוקים 18-13 המתארים את חג הסוכות בימי בית שני מתחברים ללוח החגים התורתי באמצע הפרשה. ההפטרה המסורתית היא יחזקאל מ"ד 31-15.

******

ההצעה הרפורמית החלופית להפטרת אמור, העוסקת בחגיגת חג הסכות בימי נחמיה, מתאימה לפחות פעמיים לימים בהם אנחנו נמצאים. פרט לכך שלוח השנה מוזכר גם בפרשת אמור, ולכן נבחרה הפטרה זו, היא מספרת לנו כי במשך שנים רבות – בין ימי ישוע בן נון ועד ימי נחמיה – מן הכניסה הראשונה לארץ ועד שיבת ציון לאחר גלות בית ראשון – לא חגגו את סוכות.

ולמה אני חושבת שזה מתאים לימים אלה? כי בשבועות האחרונים ציינו מועדים חדשים: ימי הזיכרון ויום העצמאות, ובשבוע הבא יצוין ל"ג בעומר, אחד מאותם ימים בלוח השנה שיש לו אולי הרבה סיבות, אבל אף אחת מהן בוודאות לא מדויקת. יום קצת מוזר, שבעיניי מפתיע (ואולי חבל) שדווקא הוא מצליח להישאר כאן.

לוחות שנה, חגים ומועדים, ימי זיכרון ותענית וימי שמחה מחזיקים עבורנו את הזיכרון ההיסטורי, את הסיפור המשותף, את מה שמחבר אותנו יחד. בין היחס והמודעות לעונות השנה והתחלפות הזמנים, הסיפור ההיסטורי ו/או המקראי המחובר לכל מועד, ולפעמים גם הסיפור המתחדש שלנו, או שאלות המהות והמשמעות שנבחר לתת לכל אחד מאותם ימים.

והנה מסתבר, כי אחד החגים המרכזיים בחיינו היום, אחד מתוך שלוש הרגלים, חג הסוכות – ארבעת המינים, הישיבה בסוכה, ההושענות וכל שאר מנהגי החג – הלכו לאיבוד במשך אלפי שנים, או לפחות כך טוען ספר נחמיה.

מגילת תענית, חיבור קצר מסוף ימי בית שני, מתארת 35 ימים במהלך השנה שהם ימי נצחון או הצלה של בני ישראל, ולכן הם אסורים בתענית או במספד. והנה מסתבר שישנם ימים ברשימה זו, שבימינו אנו מתאבלים בהם, הן בימי ספירת העומר, היום שעבורנו היום הוא תענית אסתר וגם צום גדליה כולם היו פעם ימים שבהם אסור להתענות.

האם שמתם/ן לב פעם לעובדה שאין לנו יום לגירוש ספרד? ואיזה הצלות ושמחות היו לנו בהיסטוריה שאנו לא ממשיכות לספר לדורות הבאים?

האם לוח שנה הוא דבר קבוע או משתנה? איזה סיפור הוא מספר לנו? האם יכול להיות שיבוא יום ולא יזכרו את יום השואה? או את ט' באב? את פורים או את ל"ג בעומר? על איזה מן המועדים אולי נאמר "ברוך שפטרנו" ועל איזה יתכווץ לנו הלב?

מי יתן ונדע לזכור, לספר, להסביר ולהעביר את לוח השנה כך שישקף את מי שאנחנו. מי יתן והדורות הבאים ידעו להוסיף, ולהוריד, לחדש וליצור את לוח השנה הראוי והנכון להם.

שבת שלום

דילוג לתוכן